אולי נעלה לקומה 25
במעלית מהירה
העולם יהפוך להיות חצר משחקים
בואי נתפשט, ונצייר על הגוף שלנו
פנים של ילדים מאושרים
אף אחד לא ידע
שזה רק קטע מסרט
שעוד רגע נגמר
בקומה ה25
נמזוג יין, אל תוך כוסות
אחר כך נצחק, בסוף נרגיש את זה בזווית האחורית
נתחיל לרקוד
בבת אחת
העולם ייראה לבן
אנחנו כאן, שניים יותר מדי
שנים אוספים את עצמנו
אל תוך רגעים קטנים
מה נחשוב שנהיה בני 40
כמה הפסדנו בהימור הזה
הולכים על הקצה, נופלים בטווח הזמן
בואי נצבע את הבגדים שלנו לכחולים
נתמזג עם האוויר, עם הריח, עם אלוהים
בסוף נרגיש שלמים את יודעת
לא נצטרך להיות שייכים
בקומה 25, הגיל לא חשוב כול כך
במעלית מהירה
נעלה בלי להתייחס לשאר הפרטים
אולי נצא מכאן ישר לחיים
כן, אני יודע אין טעם לספוג הכול
זה רווח בלי תחתית
העולם יהפוך להיות חצר המשחקים שלנו
ושנינו נתפרק, מול כול הצבעים
זוכרת איך פעם, הכול היה שחור ולבן?
זה סימן שמשהו אמיתי נגמר
ועכשיו שנינו בסרט מצויר
בקומה 25
נעשן איזה משהו קל, אחר כך נתייבש מול התמונות
נביט בפנים של זה ושל זו
אחר כך אחד מאתנו בוודאי ילך
ברגע שנרגיש שלמים, מספיק חזקים
לעמוד מול כול סחף הגלים
שנינו מתפרקים בבת אחת
חושבים שזה אמיתי
אבל אין ברירה
רק הסימנים על הפנים
מראים לנו
דרכים ישנות
בואי נתפשט אהובתי
נרגיש את המכות ניחתות עלינו
בלי להרגיש זול
אולי נחייך לאלה שרוצים
אולי נספר להם שקרים יפים
על בית בפרברים, ומשפחה אוהבת
אל תספרי להם, על לילות שרצית להיות ציפור
לא אספר להם, על מבטים חולפים
שנשארו לתמיד
כמה פצעים אפשר למחוק בטיפקס?
בואי אלי נשמתי, העולם יהפוך להיות מגרש משחקים
בואי נתפוס לעצמנו מקום
נגדר אותו, כמו שני ילדים קטנים
נצבע מסביב, ונמחק את השם שלנו מן הכתובים
בקומה 25, מישהו בוודאי מחכה לנו
עם שולחן ערוך, ושתי בקבוקי יין לבנים
בואי, תתלבשי יפה
הוא יספר לך על ברכיו, על שחור הלילה
ועל עולם שנע בדרגות נעות
אני אביט מן הפינה, תמיד יש מישהו שנשאר מאחור
בואי אלי אהובתי, אל קומה 25
במעלית מהירה, הכול עומד להשתנות
העולם יהפוך להיות חיית מחמד,
ושנינו נהיה הילדים, שלא מתביישים
ללכת עם מסיכות, גם שהחג עובר
בקומה 25, העולם פתאום נראה שלם
שיר ארון וישן משנת 2003, על קומה שמעולם לא הייתי בה, לא איתך לפחות
