עלים נושרים בדרך

האור צולל בין הענפים

עלים נושרים על שביל עפר

אלה לא רגליי שרצות כאן

רק סימנים של שיגעון מוכן

אני כותב את המילים ולא מבין מאיפה הן באות

עלים נושרים, אני עומד בצד ומתבונן

בזמן שהשעון סופר עוד מטר, עוד קילומטר

 כל כך הרבה דם לא שפכתי

כל כך הרבה יין לא שתיתי

רק מים וזיעה, הכל כאן מותר

עלים נושרים על הדרך

אולי אפשר לראות, אולי לא

זה התקף לב מוכן

היישר מהאריזה

אני כותב ולא מאמין לשום מילה

שומע ברקע את המנחה מדבר

זה לא אני בקהל, אלה רק ילדים שמחר יהיו חיילים

וזה רק אני, רק אני, רק אני כאן

בחדר הקטן

מול עלים מוכתמים בדם

כל כך קל לאהוב, כל כך לשנוא

עכשיו שום דבר לא נסלח

השטן מת, האל עדיין מנסה

אולי בסוף נצליח לעצור את הזמן

ואולי לא, שום דבר לא יהיה כאן באמת 

עוד יום ריצה בפארק ירקון 

לבד וליד

ואחרי כל השנים האלה

רציתי להיות זה שעונה לך על כל השאלות

אבל בסוף של כל יום

מוצא את עצמי לבד

ואותך רק ליד

התלישות שלנו מול השעון

בזמן שהמחוג מתקתק בביטחון

אנחנו מבינים את התחושה

אבל שוב מוצא את עצמי לבד

ואותך רק עומדת ליד

נוגע בפנים, מזהה את הייאוש

ואז עוצר את עצמי , חוזר לאחור

הכל בתנועות איטיות

את רואה אותי , לעיתים כמו במציאות

גם כשאת עומדת ליד

יש לך קוצים בנשמה

מאיימים לפרוח ולכסות את הכל

העלים הירוקים נבלו כבר מזמן

שנינו נפגשים כל ערב על אותה ספה

עם ידיים נוגעות, ועיניים שותקות

אחרי כל השנים האלה

רציתי להיות זה שעונה לך על כל השאלות

התשובות שלי מסודרות בקפידה

אבל בסופו של כל יום, מוצא את עצמי לבד

ואותך רק עומדת ליד

אחרי כל השנים האלה למצוא אותך ליד ואותי לבד