תני לנשמה שלי לצאת

תני לנשמה שלי לצאת החוצה

מבעד לסדקים, מבין הפיתולים

אל הרוחות הטובות הנושבות מעלינו

תני לנשמה שלי ליצור מחדש את התעלות

את יודעת שאין מלאכים בשמיים

ואין אלוהים שהולך כאן בינינו

כל בקבוקי השתייה ייגמרו יום אחד

ואנחנו נצטרך להמציא את עצמנו שוב מחדש, הפעם בלי עזרה

תני לנשמה שלי לצאת החוצה

תני לאורות החזקים להאיר לי את הדרך

אני אגיע, בסוף אני תמיד מגיע

כששנינו כבר עומדים לצאת

מול פוסטרים דהויים

מול חלומות שבירים

הכל דהוי, הכל נשכח

תעזרי לי למצוא את הדרך

תני לנשמה שלי למצוא את הדרך

אני אוהב את התחושה

את המגע האינסופי

אין כאן מלאכים גדולים

אל תתפתי להאמין בכל האמונות הקטנות

גם אנחנו נשבים בחלומות

המציאות היא כל מה שנשאר שהכל מת מסביב

תני לנשמה שלי סיכוי להינצל ותראי כמה יפה זה יהיה 

כל מה שהנשמה לי רוצה, זה לצאת החוצה, תני לה 

כת של מטורפים

בכת של מטורפים

אלוהים לובש מדים

אוחז בספרים

נשק, יורים, אש

צווים על שפיות

ופקודות מטעם השיגעון

חירות מגודרת

אלוהים ועוד אלוהים, אין אלוהים

יש רק עשן של סיגריות סביב

מה שאני מרגיש

אי אפשר לכתוב יותר

לא על אבנים

לא במשך שבועות

הטירוף אוחז בי חזק

אני מפנה מקום לי ולאלוהים

כולא חד שומר בתוכו מקום לטיפשות

שתבוא בבוא העת

כול אחד יודע

על מה היתה התהילה

על מה קשרנו את עצמנו בכך

אין סימני חיים

יש כת של מטורפים

לא אני אל מפחד להודות שאני לא מתאים

להיות שפוי זו רק ההתחלה

עכשיו זה כבר הסוף

הסם ניצח, הטירוף זכה בכול הקופה

כת מטורפים, אגו בעננים

השתקפותם נותנת מקום של חסד לאומללות

מי שיורה ראשון

זוכה בכבוד רב

הייתי פעם שפוי,

היום אני לא מסוגל להבחין

סימני קרב נולדים

כשהשעמום מתמלא חללים ריקים

אלוהים לובש מדים

משאיר אחריו גדוד של מיואשים

רק גדר מפרידה בין חירות לשעבוד

ובפנים הכול פרוץ

אוהלים בגשם, בוץ על הפנים

צעקה שמפוצצת את הבלון שנקרא מציאות

מי ראשון, מי אחרון?

לא זוכר אותי שם

מעילים ישנים, על גופות בלווים

רגליים שטובעות בתוך חול יבש

כמה שיכרון ישכיח את זה?

כמה טירוף עוד יאחז בידיים קשורות

כמה אלוהים עוד יש?

כמה כבר הרגו לנו?

לא זוכר, לא בטוח

מקום קבורתם לא תמיד ידוע.

שיר משנת 2002, לא זוכר על מה אבל נדמה לי שזה ברור

קוצים

ועכשיו, כשיש קוצים במקום נשמה

ובמקום שבו פעם היו מילים

נשארו רק כתמי דיו

אנחנו לא יכולים להתגבר על מחסומים

אל תרסקי הכל בבת אחת בשביל רגע של שקט

כמו שאני לא אברח בשביל תחושת החופש

את עצובה ואז את לבד

אז אני לבד, ולא נשאר לנו דבר

לפעמים ברחובות הומים אני מסתכל למעלה

מביט על הקומות העליונות ועל הגגות

אוהב לראות מה יש שם

אני יודע שגם את מחפשת את אלוהים בדרכך

רוצה שתבטיחי לי שההבטחות נשארו במקומן

לא הפרנו דבר, גם לא לעצמנו

במקום נשמה יש קוצים

זה מקרי אבל לפעמים זה מרגיש אמיתי

מדמיין שאחרייך יש רכבת ואז תחנה

אני יוצא עם כולם ואיפה את?

תגידי לי מה עכשיו

לאן כולם הולכים מכאן

אל תרסקי הכל ברגע אחד בשביל שקט

אני לא אברח בשביל תחושת החופש

את עצובה ואז את לבד

אז אני לבד, ולא נשאר לנו דבר

בשביל רגע של שקט לא עוזבים גם אם בנשמה יש לעיתים קוצים 

איתך אני מפחד למות

איתך אני מרגיש
איתך אני מפחד למות
מפחד לגלות שאחרי לכתי
כל הדברים יעמדו במבחן הזמן

איתך אני מרגיש
תעש לי טובה
אל תלכי לצד
שם הכל נראה כמו חדש

אני מפחד לגלות
שאת לא שם
ואני לא איתך
לכולנו יש בלב נבואה של הרס וחורבן

צפים מעלינו חלקי אוניות
בים סוער נטול רחמים
אל תפחדי
אני לא הולך למות בלי רמזים

אוהב מתגעגע וחוזר חלילה
לפעמים ביחד ,לפעמים לבד
אפילו אלוהים לא יודע
מה המבחן שלי עכשיו

איתך אני מרגיש
איתך אני מפחד למות
מפחד לגלות שאחרי לכתי
יימשכו השבילים, את לא תמצאי אותי

אני מפחד למות ומפחד לגלות מה יישאר אחרי לכתי

השפויים היחידים

מזג אוויר צונן

בחוץ קר ומקפיא

אל תשימי לב למה שאנשים אומרים

אנחנו השפויים היחידים

בין כל המשוגעים שלא יכולים לדבר

אל תפחדי לצאת החוצה

אנחנו היחידים שיכולים לעמוד חזק

מול הרוח הסוערת, בתוך המים הקרים

כשהשוליים זזים מהר

אנחנו השפויים היחידים

בחוץ זה הזמן עכשיו לשתיקה

קלה כמו כבדה, מחזקת ומחלישה

אל תשימי לב למילים, לדממה מסביב

גם אלוהים יודע לשתוק כשצריך

מזג אוויר צונן, כבישים ריקים

אל תאמיני לשתיקות האלה

אנחנו לא לבד

הרוחות חזקות הן ילוו אותנו לכל מקום שנבחר

אנחנו שפויים, השפויים היחידים

בזמן שאחרים משתגעים מהר, בלי סימנים

כשנחזור הביתה, נרגיש מוגנים

אל תאמיני למה שמספרים

אנחנו תמיד יכולים לחזור

מזג אוויר קר, רוח סוערת

אל תדאגי אנחנו שפויים, השפויים היחידים

זה די ברור שזה עלינו, לא? 

מוציאים את הידיים מהכיסים

מוציאים את הידיים מהכיסים

מניפים אותן באוויר

ככה מרגישים את הסערה

כשטיפות הגשם מטפטפות בעדינות על המדרכה

קול פשוט אנחנו שומעים

עכשיו האבק אותו אבק

והאפר אותו אפר

הוא רק צפוף יותר מהמרווחים

דוהרים בסערה כמו בשיר

בין פסים לא מכוונים

אלוהים מתבונן

כשאנחנו לוקחים את הסיבוב בחוזקה

מוציאים את הידיים מהכיסים

מניפים באוויר

עכשיו הסערה מתרחשת

לא חזקה, לא חלשה, מקרית לחלוטין

יש כלבים נובחים ומשהו שעלול לקרות

אנחנו עומדים להתחיל, זה כתוב באיזה מקום

ואנחנו בהיכון

הברזל לוחץ, כסא המפלט כבוי

מוציאים את הידיים מהכיסים

המכנה המשותף יורד נמוך

עכשיו הגשם מטפטף בעדינות

שוטף את הידיים, מרטיב את הפנים

מוציאים את הידיים מהכיסים

מניפים אותן באוויר

ככה מרגישים את סערת הרוחות

נותנים לטיפות הגשם לטפטף עלינו בעדינות 

סתם תחושה ביום של גשם קל , אין כאן אמירה או משמעות