צדים דרקונים

מתחת לגשרים, אין יותר חיים

שנינו הולכים לאט בלי לעצור

על הקירות סיסמאות גדולות

מישהו צד דרקונים ואנחנו ממשיכים בחלומות שלנו

פועלים עם תלושים ובלי פנים

מתפרקים לרסיסים מול נהרות זורמים

קצף על הפנים, עטופים במעיל

מתחת לגשרים, אין יותר חיים

מה באמת אנחנו רוצים להגיד

כל השירים נגמרים באותה נקודה

אחר כך באה שתיקה גדולה

המגירה נפתחת והכל מתפוצץ בפנים

מתחת לגשרים אין יותר חיים

לובשים מעילים כבדים בשביל לא להרגיש

עוזבים מהר בשביל שלא נישאר תקועים

יש לנו מחשבות של נוודים וחיים של מפסידנים

מה באמת אנחנו רוצים להגיד

כל השירים נגמרים באותה נקודה

אחר כך באה שתיקה גדולה

המגירה נפתחת , הכל מתפוצץ בפנים

משאיות גדולות חולפות לידנו

הקטנות נעלמות

אנחנו פועלים עם תלושים ובלי פנים

מספרים יורדים, מדדים עולים

מה באמת אנחנו רוצים להגיד

כל השירים נגמרים באותה נקודה

הרבה לפני שמשהו מבשיל

הארוחה נגמרת ליד 

הליכה או ריצה מתחת לגשרים, הרבה סיסמאות, מעט חיים, ואנחנו רוצים את החלום אבל נשארים עם חיים של מפסידנים 

להיות מי שאנחנו

את מביטה בי דרך המראה

אולי זה הפוך עכשיו

קירות הבית מסתירים מאיתנו נוף

יכולים לדמיין איך זה נראה

נהרות וגדרות ביציאה מהשביל

חופים רחוקים ואנחנו כמעט נוגעים

העיניים מפלסות את הדרך

לא מוכנות לאבד דבר

זה בסדרף להיות מי שאנחנו

כל עוד נשלם את המחיר

זה בסדר להיות מי שאנחנו

אין לנו משהו אחר להיות

יש סימנים של נעליים גבוהות בשביל הכניסה

אף אחד לא בא לכאן, אולי הלכנו לאט

העיניים סופגות את הדמעות ומשתחררות

אנחנו יכולים לראות את עצמנו, בדיוק כמו שאנחנו

זה בסדר להיות מי שאנחנו

בשביל לשלם את המחיר

זה בסדר להיות מי שאנחנו

אין לנו משהו אחר להיות

זו הגאולה וזה החטא

אנחנו נושאים אותם ביד אחת

אנחנו צריכים להיות מי שאנחנו

בכל יום שנבחר, בכל מקום שנהיה

אין לנו צורך בעדויות ורישומים

הפשעים לא נרשמים בשום מקום

רק מביטים דרך המראה, שום דבר לא נאבד

לא הגיל, לא התשוקה, הכל שלנו עכשיו

זה בסדר, להיות מי שאנחנו

אנחנו מוכנים לשלם את המחיר

זה בסדר, להיות מי שאנחנו

אחרת, מה נהיה כשיהיה לנו מה להפסיד

הכל מסתכם בזה בסופו של דבר, להיות מיש אנחנו, לא להיות מוכנים להיות משהו אחר