כמה מילים על עצמי

שלום רב, שמי לירון תמם, בן 38, נשוי, גר בכפר סבא עם אשתי ועם הכלבה שלנו. יש לי תואר ראשון במדעי המדינה, תואר שני בגישור ותואר שני נוסף במינהל ומדיניות ציבורית. אני עובד בתור כותב תוכן לאתרי אינטרנט, ובזמני החופשי אני רץ למרחקים ארוכים.

בגיל עשר התחלתי לכתוב שירים וסיפורים, בתחילה למגירה, ובסביבות שנת 2000, התחלתי לפרסם אותם באתרי שירה ופרוזה ברחבי הרשת, אותם לשמחתי קורא קהל גולשים נאמן.

עם השנים נוצר אצלי מאגר שירים ובמאי 2013 החלטתי להקים אתר משלי. לירון תמם-שירים חדשים, האתר מתעדכן מדי שבוע בשירים חדשים וישנים. לצד האתר פועל גם עמוד פייסבוק, העמוד של לירון תמם, בו חברים כבר למעלה, נכון למאי 2017, למעלה מ-840 חברים.

בבלוג אני מפרסם שירים שלא מופיעים בשום מקום, כולל לא באתר והוא מאפשר לי לשמור על קשר ישיר עם הגולשים. אני מזמין אתכם לקרוא את השירים, להגיב ואם אתם מעוניינים לשאול שאלות או להעיר הערות, אתם מוזמנים ליצור איתי קשר במייל: tamam231@gmail.com.

מצפה לשמוע מכם,
לירון
‏הצגת רשומות עם תוויות מלכודות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מלכודות. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 19 במרץ 2014

מלכודות

שני מאבטחים צעירים בכניסה,
מעילים שחורים וכובעים שמסתירים את הפנים
מנהל כבד משקל זז מצד לצד
הולך בין הנוסעים, מביט על השעון


ועל הספסל בצד
יושבת זרה, מחכה שהמלכודות ייפתחו
והיא תוכל ללכת ביניהן
בלי ליפול


עוד מעט הרכבת מגיעה
הכרוז מכריז להיזהר מהקו הצהוב
ולא לעלות לפני שכולם יורדים
הזרה עדיין יושבת על הספסל, היא לא מחכה שמשהו יקרה בינתיים


בכביש הסמוך, מכונית אדומה
נוסעת מהר, פניות חדות, אין אף מכונית אחרת בסביבה
אורות גבוהים מאירים את השדרה
בינתיים שום דבר לא קורה


הזרה יושבת על הספסל
מחכה שהמלכודות ייפתחו
אולי היא צודקת, וזה המקרה באמת
שני חיילים עוצרים ליד מכונת המשקאות , קונים וממשיכים


אנשים עוברים , אנשים לא עוצרים
גם המנהל הולך אל הצד השני
והיא יושבת על הספסל
מחכה שהמלכודות ייפתחו והיא תוכל ללכת ביניהם בלי ליפול


לא מביטה על השעון
שולפת סיגריה מהקופסא ויוצאת מהתחנה
אנשים עוברים, אנשים לא עוצרים
והכרוז מכריז על הרכבת הבאה


האור מסנוור
רחש של קולות
מעשנת מהר וחוזרת אל הספסל
לא מאמינה שזה יקרה, אולי היא צודקת


זרה יושבת על הספסל בתחנה, היא לא מאמינה שמשהו יקרה, אולי זה כבר קרה