אתה ואני הולכים על השביל
מדי פעם אתה בועט באיזו אבן
ואני חושב על הילדים שמשחקים מאחורי
הגדרות
ואיזו דרך ארוכה עשינו בשביל לחצות את
הכביש
התיק הגדול מחכה לך בבית
אני לא אקח לך אותו
לא ארים את הרובה שלך
השמש מסנוורת בעיניים
אתה שותק רוב הדרך
ומדי פעם מביט לעברי
מפחד להודות שאני עדיין שם
והילדים מאחורי הגדר לא נעלמים אף פעם
פועלים לבושים כבד, הולכים ליד הכביש
הם מרימים ידיים, אולי זה יצליח להם הפעם
אף אחד מהם לא מעשן
ואין מי שיגיד להם מה לעשות
אני כותב בראשי מכתב לאישה אחרת
כשנגיע אשלח לה אותו בדף נקי
אתה לא תספר לי איך היא ואם היא חושבת עלי
לפעמים
התיק הגדול יחכה לך, אני לא ארים אותו
פתאום אני חושב שאף פעם לא שאלתי
מה עושה אותך מאושר
ואתה לא לימדת אותי איך לאהוב אותה
רק ילדים משחקים עדיין מאחורי הגדרות
כבישים ותנועה, מטוסים באוויר
נסענו רחוק בשביל להחזיר
שוב פעם הכלבים ועוד פעם השירים
אנחנו שוב הולכים על השביל
באמצע נסיעה ראיתי פועלים הולכים ברגל, דמיינתי אותנו, אותי ואותך, אבל אף פעם לא הלכנו ככה באמת
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה