כמה שעות לפני שנעזוב את העיר

נשארו לנו כמה שעות לפני שנעזוב את העיר

הבטחתי לך שיום אחד עוד נחזור

גדולים יותר, חזקים יותר

הבטחתי אבל ידעתי שאין לנו סיכוי

ראינו כתובות על קירות

שחורים ולבנים, שום דבר לא נכון

המילים לא נכנסות לשורות

השורות לא חוצות את הקיר

נשארו לנו רק עוד כמה שעות לפני שנעזוב את העיר

הכל מוכן, גם הסיפורים שנספר

אין לנו יותר מדי רשימות, אין לנו יותר דברים לקחת

הבטחתי לך שנחזור אבל אני יודע שאין לנו סיכוי

כותב מילים בלי כוונה

הייתי רוצה לספר סיפור

אך יש מטוס גדול שממריא

ואני מחמיץ עוד הזדמנות

את לא מביטה בעיניי

אני לא יודע מה את לוחשת לעצמך

גם את החלומות את כבר לא מספרת לי

אולי את לא רוצה לעזוב, אולי את לא רוצה להישאר

כותב מילים במנותק מהסיפור שלנו

יש לנו עוד כמה שעות לפני שנעזוב את העיר

היא תישאר גם אחרינו

אני לא בטוח שנחזור, אך אני רוצה להאמין שאני יכול להבטיח לך 

רגע לפני שעזבנו את העיר, כתבתי לך את זה 

ג'אז

הלהקה התחילה לנגן

צלילים בלי קול

ובשקט שניסינו לייצר

זה היה הרבה יותר ממה שיכולנו לצפות

כל הלילה שמענו את הג'אז

כמו אז כשהיינו צעירים

כשניסינו לחפש צלילים חדשים

אז תמיד חזרנו אל תחנות ברדיו

משקאות רצו מיד ליד

אנחנו ישבנו בפינה

שמענו את הגיטרה מייללת וצורחת

התופים באו לעזרתה

עוד מעט, כשהכל ייגמר

נלך ברגל אל התחנה

שם אנשי הלילה מבלים שעות נוספות

לא דופקים כרטיס, לא משאירים דבר לזיכרון

והכל עמום, הכל מעורפל

אני מצלם בשביל שנוכל לסדר את התמונה

כמה שירים אפשר לכתוב

על מציאות שמתרחקת ודמיון שמתרחב

כל הלילה הקשבנו לג'אז הזה

הקלידן דפק שם סולו

מלצרים ומלצריות עברו משולחן לשולחן

ואצלנו הכל היה כמו במקרה

עוד מעט נחזור לחדר

הג'אז הזה לא ייעלם

הוא לא יתפשט מעצמו

רק יתפתל בתוכנו עד הסיבוב הבא שלנו

זה כמעט אמיתי, זה כמעט קרה

הזמן והמחיר

עלינו לאוטובוס הראשון

אנשים הניחו את המזוודות מעל המושבים

הבטנו עליהם, זרים מוחלטים

לא רצינו מהם דבר, הם לא ניסו להשאיר לנו רמזים

כשהזמן כבר לא עומד לצידנו

רצינו רק להאמין שנדע

מתי הכל יהיה טוב באמת

ומתי נצטרך לברוח מכאן

אנחנו לא צריכים שילוט בשביל לדעת

את המחיר שנבקש לשלם

כאן באמצע החיים זה נראה מובן

מבט אחד מספיק לנו בשביל להבין

אנשים זרים עלו וירדו

הם כמונו, לא היו צריכים שלטים

בשביל לדעת את המחיר

כשהלב נשבר

כל אחד מבקש משהו להאמין בו

כל אחד זקוק להגנות

אנחנו נוסעים עם אנשים זרים באוטובוס

ומקווים שהדרך תישאר פתוחה

ירדנו בתחנה שלנו והמשכנו

אנשים לא ידעו להסביר, לאן אנחנו נוסעים

הלב נשבר כבר מזמן

לנו נשארו רק טיפות קטנות להמשיך איתן

על כל מה שנשאר ואבד לנו 

מנהטן

את נשארת במיטה כשאני יוצא מהחדר

מסתובב לבדי ברחוב קשוח ממלחמות עם סיסמאות נבובות

לא יכולתי לעמוד מול הקור הזה

לא היה לי מקום מפלט אחר להיות בו

חיפשתי סימנים של חיים, משהו שאני מכיר

צעדתי בלי מטרה ובראש רצו אצלי תמונות מימים נשכחים

זוכר את המילים של השיר, לפחות את מה שאני זוכר

נכנסתי לסופר שם עבדה בחורה מארץ אחרת, קניתי לך קפה לבוקר

אצלי החלומות כתובים ברשימות ארוכות

אך את עושה את זה טוב ממני

לא הייתי יכול לעשות את זה אחרת

לא הייתי מסוגל לגרום לך להשאיר בי סימנים

גם אני עמדתי במנהטן והבטתי סביב

לא האמנתי שזה קיים, לא זכרתי שאלו מילות השיר

את נשארת בחדר עוד הרבה זמן, מנסה להתארגן

ואני חזרתי קפוא, בטח לא שלם

זוכר שאמרת לי

אני רוצה להיות אמיתית

ואת, את המציאות הכי קרובה לחלום

והחלום הכי גדול שיכולתי להגשים

גם אנחנו רצינו לעזוב

אך לא הספקנו להגיע אל השער בזמן

היינו יכולים להספיק יותר אם לא היינו מוותרים לעצמנו

אך אז, האם היה לנו על מה לכתוב ועל מה להצטער כשיהיה מאוחר מדי

תביטי עלי, עומד באמצע העיר

מנצח לא פחות מאשר מפסיד

קניתי לך קפה שיהיה לך משהו להתחיל איתו את היום

משהו כזה, את אומרת, מנצח את הכל

חודש במנהטן, זה הרבה, ואנחנו לא רוצים לעזוב 

כוכבים

וכשנסענו משם לכאן

בתחתיות של העיר הכי גדולה

יכולנו לשמוע את הנגנים

מחפשים את הכוכבים

גם אנחנו חיפשנו את שלנו

רקדנו כמו שני ילדים מאוהבים

בלי סודות, בלי פחדים

לא הסתכלנו במבטים של אחרים

והם ניגנו, ניגנו חזק

בכל פעם זה היה שיר אחר

ובכל פעם הלב רצה יותר

אולי הכוכב ממתין להם

אחזתי בידך

ודיברתי קרוב לאוזנך

לא ידעתי איך לרקוד

לא מלמדים את זה בשום מקום

אז עמדתי קרוב

ואת ידעת איך לאהוב

אז דיברת אלי מילים יפות

הנגנים המשיכו לנגן ולחפש את הכוכבים

הם לא ידעו שזה אבוד

הם הרי ראו בסרטים

שלעיתים אפשר לגעת באלוהים

אך הם שכחו, שגם בעיר הכי גדולה, אפשר להישכח בלי כוונה 

בתחתיות יש אנשים שמנגנים, מחפשים את הכוכבים, הם לא יודעים שזה בלתי אפשרי

הולכים הביתה

ראינו אנשים הולכים הביתה

חליפות מעונבות, נעליים מצוחצחות

אין להם סימנים על הידיים

גם לא כתמים שחורים על הפנים

ראינו אותם הולכים הביתה

רצינו לדמיין את עצמנו כמוהם

טובים כמוהם או מהם, יותר או פחות

אך שום דבר לא נותר לנו להאמין בו

רק הזמו נותר מתעתע

מבקש להחליף משמורת

בשביל שהוא יוכל ללכת לישון מוקדם

ואנחנו ראינו אנשים הולכים הביתה

בשדרות רחבות

מול חלונות ראווה גדולים

כמה סוערים יכולנו להיות

בזמן שאחרים המציאו הכל לפנינו

ראינו אנשים הולכים הביתה

חוזרים עם התיקים על הגב

כמוהם, גם אנחנו איבדנו אחיזה

לא הצלחנו לחזור אל המסלול לפני שהיה מאוחר

רק הזמן נותר מתעתע

מבקש תחליף, מבקש קיום

אנשים חוזרים הביתה

יש להם לאן לחזור 

אנשים אחרים, במקום אחר, קרוב או רחוק יותר, הם הלכו הביתה, ואנחנו? 

את יודעת שאני הדבר האמיתי

את יודעת שאני הדבר האמיתי

לא מתקלף, לא דוהה

את יודעת שנשאר לנו עוד הרבה זמן

אנחנו יכולים למכור משהו ביחד לפני שנסגור

שנינו בורחים, שנינו נעלמים

העיר הזאת היא פיסה במפת הנדודים

אנחנו יכולים לעזוב

אנחנו יכולים להחליט שזה מספיק

אכזבתי אותך כל כך הרבה פעמים

ואת עדיין נשארת עם היד, קרוב

אני לא בטוח מה נכון

אולי שיקרתי לעצמי, אולי אנחנו לא יודעים אחרת

תישארי קרוב, תישארי רחוק

העיר הזאת סוגרת עלינו

מפות של דרכים ובניינים גבוהים

תאמרי לי שזה נכון שיש לנו אופציה אחרת

אהבה גדולה וזמן נטוע באבק

אין לנו באמת מה למכור עכשיו

את יודעת שאני הדבר האמיתי

לא עובד עד מאוחר, לא נשאר ער כשאת מבקשת חלום חדש

תישארי קרוב, תישארי רחוק

אני צולל ואחר כך עולה

אל תבקשי ממני יותר מזה

את יודעת שאני הדבר האמיתי 

אולי זה נכון,אולי מקרי, אני הדבר האמיתי 

תיק קטן

אורז תיק קטן

הכרטיסים בכיס המעיל

שום דבר יקר לא הולך איתי

שום דבר שאני לא יכול לשכוח

לא אמרתי לך לאן אני נוסע, מתי אני חוזר

הנהג מחכה שארד ואעלה על המונית

חצי שעה לפני שאהיה מספיק רחוק שתשכחי

מספיק קרוב בשביל שתוכלי להתחרט

כל אחד מגלגל את האבן שלו

עד שהוא מגיע לנקודה ממנה הוא יכול רק להשקיף

אל נופים משתנים בלי קרבות

כל מי שהיה נטש את העמדות, אני נשארתי לספור את הגופות

תיק קטן עם דרכון בכיס של המעיל

כל מה שמגיע עוד יחזור

כל מה שהיה לי, ייעלם מעצמו

הבטחתי לעצמי עבודה, מקום לישון עם בית קפה ליד

הם יבואו לאסוף אותי בבוקר, בערב אחזור

את תישארי בעיר

מתי פעם תצאי עם חברות

תקני שמלה חדשה, את תהיי יפה יותר מכל מה שזכרתי

כל אחד נושא בעול

הוא לא יודע שזה בעצם זכות

כל אחד מוותר על משהו בשביל לקיים משהו אחר

תמיד צריך לחתוך בשביל לחיות

כשאחזור, את לא תשאלי איך היה

אני לא אומר מילה גם אחרי שאעמוד איתך במרכז החדר

כשנרגיש את עצמנו מלאים, נשב לאכול

יהיה לך זמן לסלוח, יהיה לי להתחרט על הכל

לפני המסע שלנו, חושב על המסע שלי