אורז תיק קטן
הכרטיסים בכיס
המעיל
שום דבר יקר לא
הולך איתי
שום דבר שאני לא
יכול לשכוח
לא אמרתי לך לאן
אני נוסע, מתי אני חוזר
הנהג מחכה שארד
ואעלה על המונית
חצי שעה לפני שאהיה
מספיק רחוק שתשכחי
מספיק קרוב בשביל
שתוכלי להתחרט
כל אחד מגלגל את
האבן שלו
עד שהוא מגיע
לנקודה ממנה הוא יכול רק להשקיף
אל נופים משתנים
בלי קרבות
כל מי שהיה נטש את
העמדות, אני נשארתי לספור את הגופות
תיק קטן עם דרכון
בכיס של המעיל
כל מה שמגיע עוד
יחזור
כל מה שהיה לי,
ייעלם מעצמו
הבטחתי לעצמי
עבודה, מקום לישון עם בית קפה ליד
הם יבואו לאסוף
אותי בבוקר, בערב אחזור
את תישארי בעיר
מתי פעם תצאי עם
חברות
תקני שמלה חדשה, את
תהיי יפה יותר מכל מה שזכרתי
כל אחד נושא בעול
הוא לא יודע שזה
בעצם זכות
כל אחד מוותר על
משהו בשביל לקיים משהו אחר
תמיד צריך לחתוך
בשביל לחיות
כשאחזור, את לא
תשאלי איך היה
אני לא אומר מילה
גם אחרי שאעמוד איתך במרכז החדר
כשנרגיש את עצמנו
מלאים, נשב לאכול
יהיה לך זמן לסלוח,
יהיה לי להתחרט על הכל
לפני המסע שלנו, חושב על המסע שלי
