אחרי למעלה משנתיים
שאני כותב בלוג ומפרסם בו פוסטים ושירים שלי, חשבתי שהגיע הזמן לספר מעט על עצמי.
לא רק דרך השירים. בכל זאת יש כאן בן אדם, בשר ודם עם אישיות משל עצמו.
על מנת לעשות את זה
קצת יותר מעניין ולא בצורת מונולוג פתיחה בראיון עבודה, החלטתי לעשות את זה בצורה
של שאלון, כאילו יש כאן מישהו ששואל אותי את כל השאלות הנכונות ואני מנסה להשיב לו
תשובות טובות. אל דאגה, אני לא אשאל את עצמי מתי בכיתי פעם אחרונה (לא מזמן) ומי
ישראלי בעיניי (אריק אינשטיין, אלי אוחנה והגשש החיוור)
התחלנו:
אוכל
פסטות עם גבינה
צהובה (אני טוען שהפסטה היא רק תירוץ בשביל לאכול גבינה מותכת), המבורגרים, פירות
ים, צ'יפס ופנקייקס.
ספרים
נאמנות גבוהה זה
בעיניי הספר הכי יפה שנכתב, הייתי מוסיף אליו גם את קיצור תולדות האנושות, 1984,
שומרי הסף ואת הסדרות של הבלש ארי הולה ונערה עם קעקוע דרקון. ביוגרפיות אהובות הן
של סטיב ג'ובס, ולאונרד כהן.
מוזיקה
רשימה ארוכה ובלתי
נגמרת, אך המובחרים שלי בישראל הם: שלום חנוך, ברי סחרוף, אהוד בנאי, עמיר לב,
אריק איינשטין, גבריאל בלחסן ז"ל, יהודה פוליקר, שלמה ארצי (אלבומים ישנים).
בחו"ל, ברוס ספרינגסטין, לאונרד כהן, דיוויד בואי, סמיתס, הדלתות
סרטים
גם כאן רשימה
ארוכה, הטופ פייב שלי הם הסדרה של האביר האפל, סנדק, קזבלנקה, נאמנות גבוהה,
מוכרים בלבד.
תחביבים
בראש ובראשונה
כתיבה, אני גם אוהב מאוד לרוץ (אני מתחרה במרוצים של 10 ו-21 ק"מ, ומתאמן
היום לקראת מרתון טבריה), קריאה, צפייה בסרטים וסדרות טלוויזיה, ולהיות עם אישתי
שזה הרבה יותר מתחביב.
מקומות אהובים
בעולם
תל אביב זו העיר
האהובה עלי בישראל, ואולי האהובה עלי ביותר בעולם. אני מאוד אוהב את פארק הירקון
ואזור הנמל. אני אוהב את פריז, ברצלונה, ברלין ואחרי ביקור אחד בניו יורק יכול
לומר שמעולם לא הייתי בעיר עוצמתית כל כך כמוהה.
גיבורי ילדות
היו לי כמה גיבורי
תרבות, אורי מלמיליאן, מיקי ברקוביץ, לארי בירד לימים זה עבר לתיסלם (אחרי האיחוד
הראשון), הדלתות, אריק איינשטין, שלמה ארצי, מייקל ג'ורדן ועוד.
אנשים שאני מקנא
בהם
אני מניח שכל אדם
שראה את ג'ורדן משחק ואת ג'ים מוריסון מופיע. אני גם מקנא בכל אסטרונאוט שיוצא
מכדור הארץ, במיוחד בשלישיה שהיתה על הירח.
אנשים שהייתי שמח
לפגוש
לא הייתי מתנגד
לאכול עם גידי גוב. נראה לי בן אדם מאוד מאוד נחמד. הייתי שמח גם לדבר עם שלמה
בראבא, האיש הכי מצחיק בעיניי.
הומור
אין כמו טיפשות של
אנשים בשביל הומור טוב. ציניות ושנינות זה שם המשחק.
פוליטיקה
מגיל צעיר אני
מתעניין בפוליטיקה. רוב העמדות שלי נוטות שמאלה. מצד אחד אני מיואש מהמצב, מצד שני
יש לי תחושה שעם הזמן, הציבור יתעורר ויעשה כאן מהפכה. אני רוצה לקוות ככה. אני
בעד החזרת שטחים אך לא בגלל הפלשתינים אלא בגללנו. אני מאמין שפרופסור ליבוביץ'
תמך, וככל שהכיבוש נמשך החברה הישראלית הופכת אלימה יותר ויותר. אני בעד שוק חופשי
אך עם יד קשה של המדינה נגד מי שמפר אותו והדבר העיקרי והחשוב לי מכל זו הפרדת דת
ומדינה וסילוק המוסדות הדתיים מהחיים שלנו.
חיות
מגיל 9 יש לי לפחות
כלב אחד. היום לאישתי ולי יש כלבה בשם אמה. למרות שלפעמים אני מלגלג עליה, אני
אוהב אותה
אמונה
אני לא מאמין
באלוהים ולא מקיים מצוות דתיות מהרבה סיבות. אני נוטה להאמין שאלוהים זו המצאה של
אנשים שצריכים להאמין שמישהו מסדר את הדברים. אני גם חושב שמצוות והלכות זו הדרך
של אנשי דת לשלוט באנשים ולהחזיק בכח.
אין לי ספק שאם
אלוהים קיים, הוא רוצה שנהיה טובים לעצמנו ולזולת, ובזה צריכה להסתפק האמונה.
אהבה
הכרחית, היא הופכת
את הקיום שלנו כאן לבעל משמעות רבה יותר.
פינוק
ארוחה טובה, יכול
גם להסתפק בקפה ועוגה טעימה.
חלומות
פעם בתקופות הקשות
שלי, חשבתי שתפקידם לא להתגשם בשביל לא להיהרס במציאות. היום אני יודע שהם שם
בשביל להתגשם, ובכל פעם כשאנחנו מגשימים חלום אחד, זה הזמן ליצור לעצמנו חלום אחר.
החלומות שלי שתהיה
לאישתי ולי משפחה משלנו, בריאה וטובה, שהשירים שלי יצליחו, שאצליח לעמוד בכל
המטרות שהצבתי לעצמי, ושאגיע לגיל 70 מסופק מהחיים.
למי הייתי רוצה
לכתוב שיר
נגיד זאת כך, אם
עמיר לב ישיר שיר שלי, אני אדע שעשיתי את זה. אם ספרינגסטין יעשה את זה, אני אדע
שאני יכול לפרוש בשקט.
פחדים
אני מפחד המון, יש
לי התקפי חרדה לעיתים קרובות, אני מפחד שמשהו רע יקרה. בסוף זה משתחרר.
בני אדם
בניגוד למה שאולי
חושבים, אנחנו לא יצורים מורכבים מדי. אני מאמין שרובנו רוצים להיות חופשיים, (אך
כמו שברי שאל ובצדק, ממה אלוהים, ממה) וזו הטעות של העריצות הפיזית והתודעתית,
שנוטה לחשוב שבני אדם מוכנים לחיות תחת שלטון עריץ. רובנו יצורים תבונתיים, פועלים
בחוכמה, מחפשים את הנחלה שלנו, שקט ושלווה.
רציונאליות או
אמוציונאליות
אני רוצה לחשוב
שאני רציונאלי, לרוב אני חושב מהראש ולא מהבטן. אך מי אמר שהרציונאליות שלי טובה
יותר משל אחרים? מי אמר שהאדם שהצביע כמו שהצביע, עשה את זה מטעמים לא רציונאליים
ואני עשיתי את זה כן מטעמים רציונאליים?
תסמונת
יש לי תסמונת
קרוזון, היא לא משפיעה עלי מבחינה פיזית או מנטאלית, הדבר היחידי שהיא משפיעה עליו
זה על המראה שלי. עברתי הרבה ניתוחים וזה גרם לי לטראומות והוביל אותי לטיפול
פסיכולוגי ארוך. בניגוד למה שאולי יכול להשתמע או למה שאנשים עלולים לחשוב, אני לא
קורבן, אני לא שואל את עצמי למה אני עברתי את זה ואחרים לא, אני לא בוכה על מצבי
ולא כועס. אני גם לא מרגיש שאני מנצח מישהו בזה שאני עושה דברים למרות מה שעברתי.
בן אדם נלחם נגד עצמו, נגד עצמו בלבד. החברה? היא לא אמורה להשפיע.
זיקנה
היא באה ולא הולכת
לשום מקום
ישראליות
יש בנו נטייה
מגוחכת, מעצבנת ועצובה להרגיש קורבנות. אנחנו לא כאלה, אין סיבה שנרגיש ככה. מה
שהקמנו כאן בשבעים שנה כמעט זה בגדר נס, מה שאנחנו עשינו כאן יש מדינות שלא עשו גם
במאתיים שנה. אם רק נצא מתחושת הקורבנות, נלמד להכיר את האחר ולקבל אותו, נבין
שאנחנו לא לבד באזור ובעולם, ונשלים שאנחנו צריכים לצאת מהגטו, אז מצבנו יהיה טוב
יותר.
שירים או סיפורים
שירים הם סיפורים
קצרים. למי שאין זמן או כוח שיכתוב שיר, מי שיש לו, שיכתוב סיפור.
כל אחד יכול לכתוב
לא כל אחד יכול
לכתוב יפה או טוב, אבל כל אחד יכול לכתוב. הוא רק צריך לרצות את זה
מה זה שיר טוב
שיר שאפשר לעצום
עיניים ולראות את התמונה בראש. זה שיר טוב.
בעוד עשרים שנה
סביר להניח שאהיה
כאן, רק הרבה יותר זקן.
מוזמנים להיכנס לאתר שלי, שירים חדשים, שם תוכלו לקרוא עוד שירים שכתבתי במהלך השנים
