עשן בשדות

אורות ניאונים לא מסנוורים יותר את העיניים

אולי אצליח למצוא את השביל אל הדרך

ממנה לא אצטרך לחזור

אל הבית הישן

זה שכבר לא עומד ברוח

זה ששעריו נטרקו בחוזקה

אני לא מפחד יותר מהמבטים

אנשים זרים עומדים ומקללים

ראיתי עשן בשדות

ראיתי כבשים טועות בדרך

אני לא בטוח שאפשר עוד

להציל את המציאות מכיסי ההתנגדות

כל התימהון הזה עולה מחיר גבוה

אני עכשיו מציל רק את מה שאפשר

ונשרף השדה, נשרפים כל החלומות באש

אורות ניאונים לא מסנוורים יותר

ראיתי את עצמי בורח מפני הסרט הזה

אך הגיבורים עדיין מחזיקים בנשק

הם עדיין מאמינים

שזו השיטה

כן , כולנו עבדים של פנטזיה עלומה

הרגלים ושגרה

אי אפשר כבר להאמין בטוב

כשהרע חושף את החיוך המכוער של הזמן

אורות ניאונים לא מסנוורים יותר

לומד עם הזמן מה עוד נשאר כאן

חורבות נחשבות לבית,  ובית אין לו גג יותר

עומד חשוף מול שדה בוער, זה כל מה שנשאר 

זה כל מה שיש לנו עכשיו

בתוך הערפל

בתוך הערפל

האם הגדול נצנץ למרחק

הסתכלתי סביבי לראות

אם מישהו מבחין במה שמתרחש

עמדתי לבד על הגשר

בין העולם שאיננו לזה שעוד מעט ייעלם

עמדתי שם וחיפשתי רכבת חזרה הביתה

בתוך הערפל, לא ידעתי לאיזה כיוון לצאת

רצתי כבר עשרות קילומטרים

ליד כבישים סואנים

בתוך שדות עייפים

לא היו שם חקלאים שישקו את האדמה ולא ילדים משחקים

רק אני ועשרות קילומטרים

בתוך הערפל הכבד

לא יכולתי לראות אם מישהי עומדת בסוף הדרך

אולי זה רק חלום זמני, מציאות מתפוגגת בלחיצת כפתור

אני תמיד טועם את מה שאי אפשר לשחזר

על השולחן מונחת הארוחה האחרונה

שמישהו יאמר לי בבקשה

האם זה באמת מתרחש עכשיו

שם בין הילדים, איפה שאין מקום לטעויות

ניסיתי לצאת מזה , לצאת מזה בקלות

זוכר תמונות, שומע קולות

מלווים אותי בכל קילומטר, כל קילומטר שאני עובר

עמדתי לבד על הגשר

בין העולם שאיננו לזה שעוד מעט ייעלם

הקדושים דהו עם השנים

איך אפשר להאמין , אם אין סיבה להישאר

בתוך הערפל

רק האם הגדול נצנץ למרחק

יכולתי לראות השתקפות , היא באמת לא נעלמה

הסתכלתי סביבי לראות, אם מישהו מבחין במה שמתרחש

רץ עשרות קילומטרים ליד כבישים סואנים

בתוך שדות שלא זכו לחסד

אין שם חקלאים שיזרעו זרעים החדשים
אני לא מתחרט ששאלתי אם זה אמיתי


כן, בתוך הערפל הכבד
על הגשר, עומד לבד
בין העולם שאיננו לזה שעוד מעט ייעלם
אני מחפש אם מישהו מבחין עוד במה שמתרחש

עומד בתוך הערפל ורק האם הגדול מנצנץ, תוהה אם מישהו מביט במה שמתרחש 

מחליפה בגדים

ובערב כזה, שבחדשות אין כותרות

בחוץ התנועה עומדת גם כשרעש המכוניות גובר

את מחליפה בגדים , מה נשאר לי להחליף

עוד מעט נצא החוצה, אולי אפשר כבר להאמין

תגידי לי , מה נשאר מול השדות

בין בנייני בטון גדולים

הולכים לאט כדי לספוג והזמן לא ממתין

לא כל דבר חי, לא כל דבר אצלנו מת

אצלי שירים ישנים עדיין מתנגנים

אצלך מזמן, הזמר כבר השתתק

את מחליפה בגדים, מה נשאר לי להחליף

אולי נצא החוצה, אולי אפשר להאמין

מהבית החם אנחנו יוצאים כל ערב בחשש

את מחליפה בגדים, מה נשאר איתי כאן

גם לנו מגיע להתאהב

מרישומים ומילים מוכרות שלא זנחנו עם השנים

ספרי לי מה מתדלק אותנו, מה מניע אותנו

שכחנו כבר איך מרגישים שבויים בקסמים

את השירים שכתבנו, השארנו לאחרים

את מחליפה בגדים, אני מחפש מה להחליף

בתחנת רכבת, עם מזוודות קטנות

חיכינו שיקראו לנו וכשהרכבת הגיעה

נסענו בלי להפסיק ,

בדמיון שלנו התחנות הן זמניות הנסיעה נצחית

מה מתדלק אותנו, מה שומר עלינו חיים

שכחנו את המילים שהתכוונו לכתוב

את הרי יודעת, בסוף הכל יתגלה כחלום

את מחליפה בגדים, לא נשאר לי דבר להחליף

גם אנחנו רוצים לדעת מה מתדלק אותנו, מה משאיר אותנו כאן ועוד בחיים