כמה מילים על עצמי

שלום רב, שמי לירון תמם, בן 38, נשוי, גר בכפר סבא עם אשתי ועם הכלבה שלנו. יש לי תואר ראשון במדעי המדינה, תואר שני בגישור ותואר שני נוסף במינהל ומדיניות ציבורית. אני עובד בתור כותב תוכן לאתרי אינטרנט, ובזמני החופשי אני רץ למרחקים ארוכים.

בגיל עשר התחלתי לכתוב שירים וסיפורים, בתחילה למגירה, ובסביבות שנת 2000, התחלתי לפרסם אותם באתרי שירה ופרוזה ברחבי הרשת, אותם לשמחתי קורא קהל גולשים נאמן.

עם השנים נוצר אצלי מאגר שירים ובמאי 2013 החלטתי להקים אתר משלי. לירון תמם-שירים חדשים, האתר מתעדכן מדי שבוע בשירים חדשים וישנים. לצד האתר פועל גם עמוד פייסבוק, העמוד של לירון תמם, בו חברים כבר למעלה, נכון למאי 2017, למעלה מ-840 חברים.

בבלוג אני מפרסם שירים שלא מופיעים בשום מקום, כולל לא באתר והוא מאפשר לי לשמור על קשר ישיר עם הגולשים. אני מזמין אתכם לקרוא את השירים, להגיב ואם אתם מעוניינים לשאול שאלות או להעיר הערות, אתם מוזמנים ליצור איתי קשר במייל: tamam231@gmail.com.

מצפה לשמוע מכם,
לירון
‏הצגת רשומות עם תוויות קפיטליזם. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות קפיטליזם. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 9 באוגוסט 2014

השיר שלא נכתב

ספרי לי על מה השיר
ספרי לי ואכתוב לך אותו
אהפוך כל תמונה למשפט
כשאסיים, אניח את הנייר בצד שלי של המיטה
את תתעוררי ותקראי אותו לאט

אתמול בלילה, עמדתי ליד השער
השומר לא ראה אותי מחכה לך
אם היית מופיעה פתאום
לא היה לי איפה להסתתר
לא ספרתי את הזמן, רק חיכיתי לאסוף את המילים לאט 

כל תמונה הופכת למשפט
כל מבט מוציא ממני שורה
ספרי לי על מה השיר
ואכתוב לך אותו לאט
את תוכלי להשתמש בו עד שארדם

במושב מולי, ישב בחור עם ספר תפילות
ואני קורא על קפיטליזם כושל
ברקע יש מלחמה
יפי הבלורית עדיין שם
גם הילדים הקטנים עם החלומות שלעולם לא יתגשמו

ספרי לי על מה השיר
אכתוב לך אותו לאט
לפני שאת מגיעה מהעבודה, אחרי שתעמדי מולי
 כשאסיים, אניח אותו לידך ואצא
אחזור מאוחר, את בטח כבר תישני 


גם לנו יש שיר אחד כזה, שלא נכתב עדיין , ספרי לי עליו

יום שבת, 29 במרץ 2014

משוררי שנות האלפיים

עכשיו יש מי שכותב את המילים
על בטון מלוכלך , בין פסלי המתכת
כך נראה הזמן שלנו
כך מסתיימת האגדה

משוררי שנות האלפיים
כותבים את הקפיטליזם החדש
אנחנו יכולים לקרוא את המילים
ולהאמין שמדובר בטעות של הזמן

עצמנו עיניים
כיסינו את הפה
והיה מי שהלך אל הספסל הקרוב
הניח את הראש וחלם שהשמש תשקע , אבל בעדינות

משוררי שנות האלפיים
כותבים את הקפיטליזם מחדש
סופרים את המילים
בין חיוכים מאולצים לדרשה בלתי נגמרת

ואנחנו מתגלגלים ברחוב
זיקוקים מפריעים לשלווה של השמיים
מתגלגלים מקצה אחד לשני
בתקווה למצוא דלת שתפתח , שטר שאין לו מחיר

כל אומנות היא כישלון
כתוב על קיר בטון ישן
כשהאגדה שלנו עדיין מחכה לגיבורים שלה
כל אומנות היא ניסיון לא מוצלח מצידנו

משוררי שנות האלפיים
מניחים את העטים ויוצאים לקרב
על קפיטליזם של אחרים
אצלו כל אחד יכול להיות עני, גם אם יש לו מילים שיעזרו לו להרגיש  


משוררי שנות האלפיים , הם עדיין כאן?