כמה מילים על עצמי

שלום רב, שמי לירון תמם, בן 38, נשוי, גר בכפר סבא עם אשתי ועם הכלבה שלנו. יש לי תואר ראשון במדעי המדינה, תואר שני בגישור ותואר שני נוסף במינהל ומדיניות ציבורית. אני עובד בתור כותב תוכן לאתרי אינטרנט, ובזמני החופשי אני רץ למרחקים ארוכים.

בגיל עשר התחלתי לכתוב שירים וסיפורים, בתחילה למגירה, ובסביבות שנת 2000, התחלתי לפרסם אותם באתרי שירה ופרוזה ברחבי הרשת, אותם לשמחתי קורא קהל גולשים נאמן.

עם השנים נוצר אצלי מאגר שירים ובמאי 2013 החלטתי להקים אתר משלי. לירון תמם-שירים חדשים, האתר מתעדכן מדי שבוע בשירים חדשים וישנים. לצד האתר פועל גם עמוד פייסבוק, העמוד של לירון תמם, בו חברים כבר למעלה, נכון למאי 2017, למעלה מ-840 חברים.

בבלוג אני מפרסם שירים שלא מופיעים בשום מקום, כולל לא באתר והוא מאפשר לי לשמור על קשר ישיר עם הגולשים. אני מזמין אתכם לקרוא את השירים, להגיב ואם אתם מעוניינים לשאול שאלות או להעיר הערות, אתם מוזמנים ליצור איתי קשר במייל: tamam231@gmail.com.

מצפה לשמוע מכם,
לירון
‏הצגת רשומות עם תוויות תל אביב. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות תל אביב. הצג את כל הרשומות

יום שני, 19 באוקטובר 2015

אור ראשון

נכנס לרכב, כשאת חוזרת מהמסיבה
הלכתי לישון מוקדם
את יצאת לרקוד בחדרים עלובים
אין כאן תוכנית, לא חתמנו על הסדרים 

שומע ברקע את סער שרה
על עזה תל אביב
מדמיין איך אני נוסע אל המדבר, ככה זה מרגיש
באור ראשון של בוקר כשכל הכבישים פתוחים

עוד מעט אגיע
עוד ק"מ ועוד קצת
תוהה איך ייסגר המעגל
מגיע מוקדם או מאוחר מדי

המסלול מתחיל כאן
ק"מ ועוד אחד
נתתי לעצמי מספיק מרווח,
פותח מהר, מנסה להאט ולא מצליח להירגע

נשימות קלות, זיעה, עיניים נוצצות
אני יודע שזה קרוב
מתקרב אל הסוף,
תחכי לי כשאגיע לשם

אני יודע שאת ישנה עכשיו
סופרת חלומות, מחכה שכוכבים יאספו אותך
עם הזמן משהו מתקצר
בסוף אגיע אל הקצה להיות שם איתך

נכנס לרכב, פוליקר ברקע
קולות רעננים, אדרנלין לא נרגע
זוכר את המילים מפעם
הקילומטרים נספרו, עכשיו תורי לסגת  



כל שישי, כל שבת, אור ראשון, יוצא מהבית, את עדיין ישנה, ואני כבר רץ

יום רביעי, 14 במאי 2014

המולה זמנית

ראיתי אותה קוראת
בהמולה הזמנית גם אני חיפשתי מה לעשות
חשבונות ומילים הכל מתערבב
ומסביב אין מקום לתנועה

עם משקפי שמש אופנתיים
היא נתקעה באותו עמוד
ואני רציתי להמשיך
העבד שבי השתחרר לחופשי
רק כאן היה גבול
אני יודע היא לא תמשיך איתי מכאן

בבית השארתי אור דולק
שירים מסומנים
מפחד שיגלו
אבל נשאר קרוב בשביל להרגיש
מה מחכה לה בבית

שרשרת כחולה על הצוואר
מפריז או תל אביב אי אפשר למדוד
יכולתי לספר על  סיפור
אבל היא נשארה בצד
העבד שבי הלך לאיבוד

היא המשיכה לקרוא
גם אחרי שירדתי
אולי היה בזה משהו אמיתי
בהמולה הזמנית
הכל הרי מותר


שיר ישן נושן ועדיין הוא כאן