ממדרכה למדרכה, בין
המכוניות
עולה ויורד, מסתחרר
בקצב מהיר
ברקע שירים מוכרים,
לא מצליח לזהות את הפנים שמביטות בי
המוני אדם, פועלים,
במכוניות משפחתיות ואני בכיוון ההפוך
מחשבות קשות
מתחלפות בקלות
תנועות בסיסיות,
הכל פשוט, נוגע וזז
לא נופל, לא קם
בדמיוני אני רחוק
משם, כמעט קרוב אל האמת
חוצה כביש, מנפנף
ביד לנהג
עוד קצת, השעון
מעביר שניות
כל מטר, כל דקה
לא מצליח למדוד את
זה אחרת
בין לבין, ילדים
בקבוצות ואני עוקף
לא מפחד להיכשל, לא
מפחד ליפול
ממדרכה למדרכה, בין
המכוניות
חוצה את הכביש, לא
עוצר לרגע בשביל לראות
הנופים משתנים, אך
זו עדיין אותה עיר
כבישים פשוטים,
דברים ברורים
הכל נשאר במקום
אני לא מפחד להסתבך
יותר
איך זה שאני מפסיד
את עצמי ברגע
ומרוויח כל דקה
בחזרה
כל קילומטר בזמן
שאני עף
חוזר ולמחרת מתחיל
מנקודה חדשה
זו התחושה כשאני רץ, זה מה שקורה לי כל בוקר
