כמה מילים על עצמי

שלום רב, שמי לירון תמם, בן 38, נשוי, גר בכפר סבא עם אשתי ועם הכלבה שלנו. יש לי תואר ראשון במדעי המדינה, תואר שני בגישור ותואר שני נוסף במינהל ומדיניות ציבורית. אני עובד בתור כותב תוכן לאתרי אינטרנט, ובזמני החופשי אני רץ למרחקים ארוכים.

בגיל עשר התחלתי לכתוב שירים וסיפורים, בתחילה למגירה, ובסביבות שנת 2000, התחלתי לפרסם אותם באתרי שירה ופרוזה ברחבי הרשת, אותם לשמחתי קורא קהל גולשים נאמן.

עם השנים נוצר אצלי מאגר שירים ובמאי 2013 החלטתי להקים אתר משלי. לירון תמם-שירים חדשים, האתר מתעדכן מדי שבוע בשירים חדשים וישנים. לצד האתר פועל גם עמוד פייסבוק, העמוד של לירון תמם, בו חברים כבר למעלה, נכון למאי 2017, למעלה מ-840 חברים.

בבלוג אני מפרסם שירים שלא מופיעים בשום מקום, כולל לא באתר והוא מאפשר לי לשמור על קשר ישיר עם הגולשים. אני מזמין אתכם לקרוא את השירים, להגיב ואם אתם מעוניינים לשאול שאלות או להעיר הערות, אתם מוזמנים ליצור איתי קשר במייל: tamam231@gmail.com.

מצפה לשמוע מכם,
לירון
‏הצגת רשומות עם תוויות זאבים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות זאבים. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 4 באפריל 2014

הכביש יחכה לנו

עוד מעט יחשיך בחוץ
הפנסים שמאירים את חלונות הראווה ייכבו
אנחנו יכולים לחכות כמה רגעים
הכביש יחכה לנו
כשנסיים לאכול, כשנסיים לפתור תשבצים לא פתורים

היו לנו כמה עזיבות שהוחמצו
היו לנו החמצות שלא עזבו אותנו
רק אנחנו יודעים כמה דגלים לבנים
נטועים עמוק בתוכנו
לא מתנפנפים ברוח, רק מתפוררים משרפות גדולות

עוד מעט יחשיך בחוץ
הכביש יחכה לנו
אנחנו יכולים למצוא מחסה
מפנים שמבקשות להביט בנו
ומשאירות סימן לפני שהן הולכות

כולנו זאבים בודדים
ביער נטול עצים
שם כולנו רעבים
אל תדאגי הכביש יחכה לנו
כשנסיים לאכול ולפתור תשבצים לא פתורים

נוכל לעמוד בקצה של הרחוב
לראות ילדים מטיילים על גגות
עד שהם ייעלמו לנו מהעיניים
הם לא מחזיקים דגלים לבנים
הם לא נשרפים בשרפה הגדולה

אנחנו לא צריכים להגדיר אותנו ואת מה שיש לנו
את יודעת כל ההגדרות שורפות
הן משאירות סימן לפני שהן הולכות
אנחנו עוד נרצה להגיע
אל תדאגי , הכביש מחכה לנו

כן, הדגלים הלבנים נטועים בנו
מתנפנפים ברוח
מרחוק אפשר לראות אותם משתלבים עם השמיים
עוד מעט נוכל לצאת החוצה אל הכביש שמחכה רק לנו
כשנסיים לאכול, כשנסיים לפתור תשבצים לא פתורים  


עם השנים למדנו שהכביש מחכה לנו, ויש לנו זמן לעלות עליו