כמה מילים על עצמי

שלום רב, שמי לירון תמם, בן 38, נשוי, גר בכפר סבא עם אשתי ועם הכלבה שלנו. יש לי תואר ראשון במדעי המדינה, תואר שני בגישור ותואר שני נוסף במינהל ומדיניות ציבורית. אני עובד בתור כותב תוכן לאתרי אינטרנט, ובזמני החופשי אני רץ למרחקים ארוכים.

בגיל עשר התחלתי לכתוב שירים וסיפורים, בתחילה למגירה, ובסביבות שנת 2000, התחלתי לפרסם אותם באתרי שירה ופרוזה ברחבי הרשת, אותם לשמחתי קורא קהל גולשים נאמן.

עם השנים נוצר אצלי מאגר שירים ובמאי 2013 החלטתי להקים אתר משלי. לירון תמם-שירים חדשים, האתר מתעדכן מדי שבוע בשירים חדשים וישנים. לצד האתר פועל גם עמוד פייסבוק, העמוד של לירון תמם, בו חברים כבר למעלה, נכון למאי 2017, למעלה מ-840 חברים.

בבלוג אני מפרסם שירים שלא מופיעים בשום מקום, כולל לא באתר והוא מאפשר לי לשמור על קשר ישיר עם הגולשים. אני מזמין אתכם לקרוא את השירים, להגיב ואם אתם מעוניינים לשאול שאלות או להעיר הערות, אתם מוזמנים ליצור איתי קשר במייל: tamam231@gmail.com.

מצפה לשמוע מכם,
לירון

יום שבת, 8 בנובמבר 2014

לירון תמם - מי אני, מה אני...

אחרי למעלה משנה בה אני מפרסם בבלוג הזה שירים וסיפורים דרכם אני מספר על עצמי, אני רוצה לספר לכם מעט על עצמי, דברים חשובים יותר וחשובים פחות שאולי תרצו, ויש מצב שגם לא, לדעת עלי.  אני רוצה לקוות שאין ברעיון הזה שיגעון גדלות או משהו כזה.

אז הנה מי שאני, מה שאני. בקצרה. 

נולדתי בחולון בשנת 1979, הבן הקטן במשפחת תמם, יש לי שתי אחיות, אחת וטרינרית , השנייה דוקטור לפיזיקה. אבי היה חשמלאי ואמי עקרת בית שעובדת כיום בעיתון. מגיל צעיר אהבתי והתעניינתי במוזיקה, ספרים, קולנוע , ספורט ואקטואליה. מצד אחד הייתי ילד רחוב ,רוכב על אופניים ומשחק כדורגל וכדורסל, מצד שני הייתי קורא ספרים בלי הפסקה, ולא הפסקתי להאזין למוסיקה. מגיל צעיר אהבתי רוק על כל גווניו ובשלב מאוחר יותר התחברתי גם לסגנונות נוספים כמו ג'אז, בלוז ואחרים.

בין לבין כפי שאולי למדתם להכיר משיריי וסיפוריי עברתי שורה ארוכה של ניתוחים וטיפולים שונים כתוצאה מתסמונת איתה נולדתי, תסמונת קרוזון (מוזמנים לחפש עליה בגוגל). אני לא יכול לומר שהיתה לי ילדות מיוחדת יותר מדי, לא מהסוג שכותבים עליה בעיתונים, מלבד הניתוחים וכן הלאה, אני מניח שהילדות שהיתה דומה לזו של רוב הילדים , לימודים, משחקים בחוץ, משחקים בפנים, שוטטות, יציאות בשישי ועם הזמן התחלנו ללכת להופעות , פאבים, בנות, סיגריות, כל מה שעושים בגיל הנעורים.

אם הייתי צריך לבחור אירועים שהשפיעו על חיי אז אין ספק, ששניהם קרו בזמן התיכון.  הראשון בשנת 94, ניתוח  שעברתי בגיל 15 הסתבך ומשפיע עלי ברבדים שונים עד היום. האירוע השני היה רצח רבין.  אז הבנתי שכל מה שחשבתי והאמנתי בו, פשוט לא נכון. מאז שהכרתי את עצמי וזה לא השתנה עד היום, הייתי בעל דעות שמאלניות, ליברל, אתאיסט ומאמין גדול בדמוקרטיה וחופש. לצערי, חלק גדול מהערכים האלה נעלמים או נמצאים בתהליך התפוגגות מהציבוריות הישראלית. 

את שירותי הצבאי העברתי בחיל החימוש בתור גדרן, לאחר מכן נסעתי להודו, עוד אירוע ששינה במובנים רבים את המחשבה שלי על החיים, בעיקר על הפנטזיה הגדולה של מסעות ובריחה. לאחר נסיעתי השנייה למזרח , התחלתי ללמוד באוניברסיטת תל אביב, תואר ראשון מדעי המדינה, לאחר מכן התחלתי תואר שני דיפלומטיה אך עזבתי כעבור שנה. לימים חזרתי להשלים תואר שני בפתרון סכסוכים וגישור וכיום אני לומד תואר שני נוסף במדיניות ומיניהל ציבורי. יש לי עדיין לחלום לשנות משהו איפשהו. בין לבין עבדתי והייתי כותב במסגרות של עיתונות אזרחית.

במהלך תקופה זו עבדתי ואני עובד כעורך תוכן באינטרנט, ובנוסף יש לי אתר משלי בו אני מפרסם שירים חדשים ושירים ישנים שכתבתי במשך השנים. מאחר וכבר כתבתי על זה בעבר רק אומר שאני כותב מגיל 10, בתחילה הייתי כותב שירים, לימים התחלתי גם לכתוב סיפורים. התחלתי לפרסם את שיריי באינטרנט בשנת 2000, ובשנת 2013 החלטתי להקים אתר משלי, לשמחתי האתר תופס תאוצה ולאט לאט צובר קהל.
לשמחתי שיריי מתגלגלים בין מספר אמנים כרגע, בתקווה שיצא מזה משהו בעתיד. אני מאמין גדול בתהליך, ואין לי ספק שהתהליך הזה הוא רק בתחילתו. 

לפני מספר חודשים, בחג שבועות האחרון, התחתנתי עם אהבת חיי חגית, אותה הכרתי לפני שלוש שנים, אנחנו מתגוררים בכפר סבא ביחד עם הכלבה שלנו אמה ומאמינים שיום אחד יבוא השינוי הגדול ואנחנו נהיה חלק ממנו.

בפוסטים הבאים אספר יותר על עצמי, על אהבותיי ועל כתיבתי


יהיו שלום 

יום שבת, 23 באוגוסט 2014

על שירים ישנים שמתפרסמים באתר

כאשר הקמתי את האתר, אחת השאלות שהתעסקתי בהן רבות היא כיצד אעלה את השירים שכתבתי לפני הקמתו של האתר. היה ברור לי כמה נקודות, נקודה ראשונה, שלא אוכל לעלות את כל השירים של שצברתי במהלך השנים לאתר, מאחר ומדובר בכמות של אלפי שירים (6,000 לערך), נקודה שנייה, שלא תהיה לי בעיה לעלות שירים חדשים מדי שבוע ולכן גם אין צורך שאעלה את כל השירים הישנים, נקודה שלישית, בצער רב ידעתי, לא כל השירים הישנים באמת טובים מספיק לאתר.

לכן כשהתחלתי לעלות שירים לאתר, החלטתי ליצור הפרדה מסוימת בין שירים ישנים שנכתבו לפני עידן האתר לבין שירים חדשים שנכתבו באותם ימים. ההבדל היה טמון בכך שבשירים הישנים ציינתי במפורש את השנה בה נכתב השיר. אחרי סידור קל של כל השירים שנמצאו אצלי במחשב על פי שנים היה לי מאוד קל לומר מאיזו שנה השירים. בכך הבדלתי אותו משירים חדשים.  בהמשך יצרתי גם עמוד ייחודי בשבילו, עמוד שמכיל רק שירים ישנים משנת 2002 עד 2013, העמוד מחולק על פי שנים, ומתחת לכל שנה יש את השירים שפרסמתי באתר מאותה שנה. כמו כל עמוד אחר באתר, גם העמוד הזה קיבל תמונות והסבר נרחב על העמוד. עד כה עלו למעלה מ-80 שירים ישנים, אני מניח שעם הזמן המספר יעלה אך לא יחצה את – 200 שירים.

בעיה אחת שנתקלתי בה כאשר התחלתי לפרסם את השירים הישנים היא בעיה קצת יותר מהותית, האם עלי לתקן אותם. שיר חדש עובר עריכה והגהה, בעוד שיר ישן לא תמיד עבר אותה בזמן אמת. הנחתי שאם אתחיל לערוך את השיר הוא יאבד מהאותנטיות שלו. החלטתי לוותר על העריכה של השירים, כן לעשות הגהה במקרים שיש צורך, וכן לחתוך אותו לבתים על מנת שיהיה יותר נגיש לקורא. לשמחתי בהרבה מאוד מהמקרים אני זכור באיזו סיטואציה נכתב השיר אז גם קל להסביר אותו כמו היה שיר חדש. גם שירים ישנים קיבלו קישור למילות חיפוש שמצויות אצלי באתר.

כאן אנחנו נכנסים לנקודה האחרונה והיא קידום השירים הישנים בפרט ועמוד השירים הישנים בכלל. ובכן, מאוד חשוב לי לקדם את העמוד הזה וכן את השירים הישנים מאחר ואני מניח שזו דרך טובה להכיר את יצירותיי טוב יותר, ברור לי שזה מאוד קשה לקדם שירים ישנים על פני חדשים, למרות שעבור הגולש הממוצע מדובר באותו דבר בעצם (בפרט אם הוא לא מכיר את יצירותיי), חלק גדול מהיצירות ההן נמצאות באתרים שונים ולכן הם נגישים יותר אם זאת, בעייתי מאוד לקדם שירים שכבר נמצאים בזירות אחרות ברשת. לשמחתי יש מספיק רשתות חברתיות בהן אני חבר ויכול לקדם את שיריי כולל את הישנים שבהם.


אני מזמין גם אתכם ליהנות מהשירים הישנים , לחוות את דעתכם כאן או באתר , ולספר האם אתם חושבים שיש הבדל מהותי בין שירים ישנים בעברית שלי לבין השירים החדשים. 

יום שבת, 9 באוגוסט 2014

פועלים בחליפות

לאן שלא ניסע תמיד נהיה פועלים בחליפות
במדים בלויים, ג'ינסים משופשפים
עם מבט עצוב בעיניים,
מהתחושה שאף פעם לא נספיק , אין לנו זמן עכשיו לסגת

את כל מה שחטאנו, נהרות לא ינקו
אין סירה שתאסוף אותנו אל חוף מבטחים
את יודעת, לפני שנישרף
נרגיש את זה בעצמות , זה יזרום לנו בורידים

החטאים הם רשימה שלא נגמרת
דרך לא סלולה שלא עוברת בשום מקום
ואנחנו בסך הכל פועלים בלי ידיים
פועלים בלי עיניים, חסרי גוף ונשמה  

הולכים לישון בתחילת הלילה
נרדמים באמצע בלי כלום
כמו שורה בסרט שמגיעה לפני הכתוביות  
אין לנו סיכוי לדעת מה באמת עשה שם הגיבור

אנחנו פועלים בחליפות
פועלים במדים, בג'ינסים משופשפים  
את כל מה שחטאנו
נהרות לא ינקו

אין לנו חוף מבטחים
גם לא סלעים אליהם נוכל לשחות  
אנחנו רק פועלים בחליפות
מבקשים לחצות עוד היום בדרך אל הלילה 


גם כשאנחנו יושבים במשרד, אנחנו בסך הכל פועלים בחליפה 

ברגע המכריע

תמיד ברגע המכריע את עוצרת
מנסה לעמוד לבד בלי להחזיק דבר ביד
עוצמת עיניים, מתערפלת
החלום והמציאות מתערבבים בלי מגע  

מביט בך מהצד , לא לוקח אלי דבר
הסיגריות נגמרו ואין שום דבר בבית
תמיד ברגע המכריע, אני מפחד מהעונש
מנסה להירגע , מבקש להגיע

יש סימנים של קרב , לא נוטשים עדיין
באמצע המלחמה מישהו בכל זאת מרים ידיים
אני לא שוכח את השמלה הכחולה
ואיך את מורידה אותה בעדינות
מתפשטת בלי לעצום עיניים

אל תפחדי עכשיו ממה שנגיד
אל תפחדי מהסיפור שיום אחד נספר
בסוף נלמד לעמוד מול הרגע
נכריע את מה שאפשר
גם אם נצטרך להתלכלך

יושב בצד ומחכה לך
על הקיר מישהו כתב את מה שהוא מאמין
יום אחד עוד נוסיף למילים קווים  
אחר כך נקרא  
בסוף אולי גם אנחנו נאמין

אל תפחדי מהדיבורים שלנו  
אל תפחדי מהסיפור שיום אחד נספר 
בסוף נלמד איך מתגוננים  
נכריע את מה שאפשר
גם אם בסוף יהיה מאוחר


ברגעים המכריעים את נעצרת, לא נודע מה זה אומר

השיר שלא נכתב

ספרי לי על מה השיר
ספרי לי ואכתוב לך אותו
אהפוך כל תמונה למשפט
כשאסיים, אניח את הנייר בצד שלי של המיטה
את תתעוררי ותקראי אותו לאט

אתמול בלילה, עמדתי ליד השער
השומר לא ראה אותי מחכה לך
אם היית מופיעה פתאום
לא היה לי איפה להסתתר
לא ספרתי את הזמן, רק חיכיתי לאסוף את המילים לאט 

כל תמונה הופכת למשפט
כל מבט מוציא ממני שורה
ספרי לי על מה השיר
ואכתוב לך אותו לאט
את תוכלי להשתמש בו עד שארדם

במושב מולי, ישב בחור עם ספר תפילות
ואני קורא על קפיטליזם כושל
ברקע יש מלחמה
יפי הבלורית עדיין שם
גם הילדים הקטנים עם החלומות שלעולם לא יתגשמו

ספרי לי על מה השיר
אכתוב לך אותו לאט
לפני שאת מגיעה מהעבודה, אחרי שתעמדי מולי
 כשאסיים, אניח אותו לידך ואצא
אחזור מאוחר, את בטח כבר תישני 


גם לנו יש שיר אחד כזה, שלא נכתב עדיין , ספרי לי עליו

יום שבת, 2 באוגוסט 2014

לא חוזר

קורא את השלטים בדרך הביתה
פנים ושמות
סיפורים של זרים שלא הצלחתי לזכור  
שירים שמגיעים אלי מרחוק

נשאר קרוב לדלת
אוחז בידית, רועד, לא מצליח ללחוץ
לא לכאן לא לשם
האור תמיד דלוק בכוונה

אני לא חוזר למקומות שלא הייתי בהם
לא נוסע לבואנוס איירס
לא חוזר אל השורשים שלא הגעתי אליהם
רק אוחז בידית הדלת , עוצם עיניים בלי מילים

על המשולש של הדסה עין כרם, חולון, כפר סבא
משם אני מגיע, לשם אני אחזור
כשמתחילים להתבהר הפרטים
המילים נעצרות, הפנים עצובות

אני לא חוזר למקומות שלא הייתי בהם
לא נוסע לבואנוס איירס
לא חוזר אל השורשים שלא הגעתי אליהם
רק אוחז בידית הדלת , עוצם עיניים בלי מילים

קורא את השלטים בדרך
פנים ושמות של הצלחתי לזהות
ספרים על המדף , סיפורים של אחרים
וברקע השירים מתנגנים , אני לא מקשיב 


שיר על שורשים שאינם 

יותר נכון לבד

הצעתי לך שניסע כל הלילה
נשאיר אור במרפסת , ניכנס לרכב וניסע
אבל נכון יותר לבד

הבטתי במראה, הזיפים עדיין שם
את הבטת אלי דרכי או דרך המראה
את הרי יודעת לאן הולכת התנועה

לא סיפרתי לך על ההיא שיושבת במושב ממול
ואיך אני שותק וחושב עלייך ישנה
רק מציע לך שניסע כל הלילה

בערב כשאני חוזר
אני מרגיש מרוקן
לא נשאר לי דבר לשמור בצד

הג'ינס הקרוע עדיין כאן, הסיגריות נשארו בחנות
ואני מנסה להספיק לשמוע את כל השיר
את לא אוהבת שאני צועק בלי מילים

הצעתי לך שניסע כל הלילה
נשמע שירים ישנים וניתן לנוף לחלוף לאט
אבל נכון יותר לבד

שנינו ניקח את התיק הקטן
נקנה קפה , לא נעצום עיניים
אספר לך סיפור מצחיק ואת תצחקי

לעיתים זה נשאר, לעיתים זה חולף
הצעתי לך שניסע כל הלילה
אבל נכון יותר לבד 


את הנסיעות בלילה עדיף לעשות לבד 

יום שישי, 1 באוגוסט 2014

מה יש לנו באתר?

במאי שנה שעברה הקמתי את האתר שלי , אתרשירים וסיפורים, במהלך החודשים הראשונים שיניתי את האתר מספר פעמים עד שמצאתי עבורו את המקום המתאים לו. עד להודעה חדשה.

במהלך השנה האחרונה שיניתי את העיצוב של האתר 3 או 4 פעמים, כולל את הרקע הכללי שלו (מרקע שחור לכחול) צבע וסוג פונטים (כתומים לאפורים, פונט אריאל לכל), את עיצוב עמוד הבית שלו (מתמונת רקע שלי, לתמונה לצד מלל, למלל עם גלריה של תמונות קטנות מתחלפות) ועוד.

מלבד העיצוב , שיניתי או יותר נכון הוספתי לו פונקציות רבות. בתחילה האתר כלל עמוד ביוגרפיה, עמודי יצירות, עמוד חדשות, עמוד בלוג , פורום , צור קשר ועמוד קישורים. מאחר והפורום לא היה פעיל הסרתי אותו מהאתר, לימים גם עמודי החדשות ירדו מאחר ומצאתי שזה המון זמן ועבודה לתפעל אותם כל שבוע (כל יום שבת הייתי מוסיף ידיעה והייתי צריך להעביר ידיעה מעמוד ראשי לעמוד אחר , זה לא פשוט כמו שזה נשמע), את הבלוג שיניתי במהלך השנה פעם אחת , בתחילה הוא עבד על אפליקציה של בלוגר מבית גוגל, לאחר מכן יצרתי בלוג עם אפליקציה של ויקס אבל היא היתה מסובכת והשימוש בה היה מועט אז החזרתי אותה לקדמותה. בין לבין הוספתי לאתר פונקציות של שיתוף ולייק של פייסבוק בכל עמוד, וכן כפתורים של גוגל פלוס,  טאמבליר, פיינטרסט, טוויטר ועוד.

עמודי היצירות עברו את השינוי הגדול ביותר. בתחילה היה מדובר בעמוד כללי עם רשימת יצירות והיצירות עצמן. לאחר מכן נוספו עמודים שאיפשרו למצוא יצירות על פי אותיות (במקרה של השירים הוספתי גם חיפוש על פי חודשים), ובמקום עמוד עם רשימה ארוכה של יצירות, יצרתי עמוד מרכזי עם יצירות מובחרות (שמתעדכן כל הזמן) שמפנה לעמוד עם הרשימה המלאה של היצירות. שוב במקרה של השירים, חילקתי את הרשימה המלאה למספר עמודים ובנוסף גם הוספתי עמוד עם רשימת שירים ישנים שנכתבו לפני שעלה האתר. כל זה בנוסף לכפתור חיפוש שנמצא באתר ומאפשר למצוא כל יצירה ולמעשה כל ביטוי שמופיע באתר בקלות. 

פרויקט הדגל של האתר , אותו עשיתי במשך חודשיים לערך היה, פרויקט מילות קישור, הרכבתי רשימה , בתחילה של 96 ביטויים (בשני חלקים) ולאחר מספר חודשים הסרתי 46 עמודים שלא היה בהם צורך, שחוזרות על עצמן ביצירות השונות או ביטויים משמעותיים שמופיעים באתר, בכל עמוד ביטוי יש קישור ליצירה ולביטויים אחרים שמופיעים באותן יצירות שהביטוי עצמו מופיע. בכל יצירה יש קישור לעמוד הביטוי עצמו, וכן לעמוד הכללי של הביטויים (כמו כן לעמוד האות והחודש של היצירה). כלומר יצרתי מערכת מסועפת שמאפשרת להגיע לכל יצירה מכל יצירה וביטוי. עוד על מערכת הקישורים תוכלו לקרוא בפוסט שפירסמתי כאן לפני מספר חודשים.

כל השינויים והפרויקטים הנ"ל, היו בד ובד עם עדכון האתר ביצירות חדשות וישנות ובהעלאת תמונות שצילמתי אך ורק באמצעות הפלאפון שלי עם פילטרים של מערכת העריכה של האתר. אני דואג שבכל עמוד יהיו מספר תמונות שיתנו לאתר גיוון ויזואלי ורקעים שונים.

אחרי מספר חודשים בהם האתר התנהל בצורה שוטפת של עדכון יצירות, בחודש האחרון הוספתי פונקציה נוספת של תגובה על יצירה, , כרגע האפשרות הזאת קיימת רק בשירים מחודש יולי האחרון אך בהמשך אוסיף את זה לעוד עמודי יצירות. אתם מוזמנים להיכנס לשיר חדש, לקרוא ולהגיב עליו. אני אקבל את התגובה למייל שלי, ואוכל להגיב עליה ישירות לגולש. לא חייבים לציין שם או כל פרט מזהה אחר.

אני מזמין אתכם להשתמש באפשרות הזאת , כך אדע מה אתם חושבים על שיריי ואוכל להתרשם עד כמה נהניתם לקרוא אותם ולבקר באתר.

מקווה שתהנו

יום רביעי, 30 ביולי 2014

כשהעולם נגמר

ישבנו בחשיכה של בית הקולנוע
כשהעולם התפוצץ לאט לרסיסים
לא היה לנו מה לומר
אז שמרנו את המילים והחזקנו ידיים כמו ילדים

רציתי לספר לך על האישה
שעמדה לפניי ביציאה מן התחנה
היא פנתה לעיר אחת, אני לשנייה
לא ראיתי אותה מאז , לא ראיתי לאן היא המשיכה משם

רק אותך אני עוד מחפש
בחדר , במיטה
בין המילים שלי לשתיקה שלך
כשהעולם לא מגונן עלינו יותר

אף אחד לא רגוע ליד נשים יפות
את אומרת,  "תביט" ומחזיקה לי את היד
אני חוצה את הכביש הגדול
חושב על המזל ועל כל השאר

לפעמים בדמיוני אנחנו עוד חוזרים
אל מקומות שלא היינו בהם מעולם
פולין, רוסיה, ברלין
ויושבים בחשיכה של בית הקולנוע

גיבורים על המסך ובקהל אנשים עייפים
שקוע במחשבות על האישה ההיא
הגענו הביתה, חיבקתי אותך חזק
ככה זה מרגיש שהעולם נחלש  


בזמן המלחמה , הלכנו לראות סרט, בחוץ העולם נגמר 

אהיה בן ארבעים

עוד מעט אהיה בן ארבעים
את יכולה להתרגל לזה?
מכבים את האור והולכים לישון
בלי לדבר, בלי להגזים

מתעורר באמצע הלילה
רואה אותך מתהפכת מצד לצד
נעמד ליד החלון
מחכה , אולי מחפש, בלי הסברים

עוד מעט אהיה בן ארבעים
את יכולה לקבל את זה?
הולכים לעבודה, חוזרים אחרי עשר שעות אל החיים
זה לא מנחם יותר

את יושבת מול המסכים
אני מול המילים
משהו בינינו עדיין מקביל
לעיתים אנחנו גם מדברים

אז עוד מעט אהיה בן ארבעים
לא יכול להסתיר יותר את הקצב
דברים מתרחשים, דברים קורים
אנחנו מביטים מהצד בשביל להרגיש מוגנים

שומעים את הזמר שר ועוצרים
גם אצלנו השעון מתקתק על אוטומט
הולכים לישון, קמים, זה לא מנחם, זה לא מייאש
עוד מעט אהיה בן ארבעים, אין לי מה לספור יותר

את יכולה להתרגל לזה?
מביטה מהצד, אחר כך מסיטה את המבט
אני לא יודע לקרוא אותך אבל אני נשאר
גם את עוד מעט בת 40, חולפת לאט ליד כמעט שוכחת לגעת


עוד מעט, אפשר כבר לראות את זה, זה ממש קרוב 

יום חמישי, 17 ביולי 2014

בצד השני של העולם

במשקפי שמש וחולצה לבנה
היא עומדת מולי
מבקשת להיוולד מחדש
אל סימנים קפואים שיפשירו עם הזמן

כתבתי לה שירים ארוכים
שיהיה לה מה לקרוא
כשהיא מביטה במראה
כל הסימנים מבקשים חיים
היא הפשירה את התחושה

לקחתי מרחק
כמו שהיא ביקשה
מצאתי גדרות וחציתי אותן
לרגע היה נדמה
שני ילדים נעלמו בצד השני של העולם

אז עכשיו מולי
עם משקפי שמש וחולצה לבנה
רוצה את הכל
והיד לא יכולה להחזיק דבר
רק שמש מפשירה סימנים


עדיין לפעמים יש סימנים 

יום חמישי, 10 ביולי 2014

תאהבי אותי יותר

מחכה שתשובי כבר
אולי תאהבי אותי יותר
מכל הטירוף מסביב
מנסה להיגמל
לא איכפת לי גם להיחלש

סימנו את הקווים, יש לנו טריטוריות משלנו
מי שרוצה להיכנס
יצטרך לעבור דרכנו
ואני מחכה שתשובי כבר
אולי תאהבי אותי יותר

בינינו רשימת המשאלות עומדת להיסגר
אנחנו צריכים להמציא את עצמנו מחדש
כמו אנשים שראו הכל, עכשיו נצטרך
לפתוח עיניים בשביל לגלות כמה זה קרוב 
אני עדיין מחכה שתשובי כבר

אולי תניחי את ידך
כמו במקרה, תמיד זה במקרה
תאמרי לי מילים יפות
אולי תאהבי אותי יותר
תאהבי אותי יותר

מכל הטירוף הזה מנסה להיגמל
בשביל רגע טוב אחד מוכן גם להיחלש
את מכירה אותי, יודעת מה אני עושה
מחכה שתשובי כבר
אולי תאהבי אותי יותר 


יש לנו טריטוריות, יש לנו קווים, רק תאהבי אותי יותר