כמה מילים על עצמי

שלום רב, שמי לירון תמם, בן 38, נשוי, גר בכפר סבא עם אשתי ועם הכלבה שלנו. יש לי תואר ראשון במדעי המדינה, תואר שני בגישור ותואר שני נוסף במינהל ומדיניות ציבורית. אני עובד בתור כותב תוכן לאתרי אינטרנט, ובזמני החופשי אני רץ למרחקים ארוכים.

בגיל עשר התחלתי לכתוב שירים וסיפורים, בתחילה למגירה, ובסביבות שנת 2000, התחלתי לפרסם אותם באתרי שירה ופרוזה ברחבי הרשת, אותם לשמחתי קורא קהל גולשים נאמן.

עם השנים נוצר אצלי מאגר שירים ובמאי 2013 החלטתי להקים אתר משלי. לירון תמם-שירים חדשים, האתר מתעדכן מדי שבוע בשירים חדשים וישנים. לצד האתר פועל גם עמוד פייסבוק, העמוד של לירון תמם, בו חברים כבר למעלה, נכון למאי 2017, למעלה מ-840 חברים.

בבלוג אני מפרסם שירים שלא מופיעים בשום מקום, כולל לא באתר והוא מאפשר לי לשמור על קשר ישיר עם הגולשים. אני מזמין אתכם לקרוא את השירים, להגיב ואם אתם מעוניינים לשאול שאלות או להעיר הערות, אתם מוזמנים ליצור איתי קשר במייל: tamam231@gmail.com.

מצפה לשמוע מכם,
לירון

יום חמישי, 1 ביוני 2017

אורות העיר בחשכה

אורות העיר נוצצים בחשכה
כבישים שוממים, אין כבר אף אחד שיושיט יד לעזרה
מהקומה הגבוהה עד הקומה הנמוכה
יכול להרגיש את זה, זורם בדם

אורות העיר נוצצים בחשכה
אני שוקע בלי תנועה
שוב אני לבד
בעיר נטולת רחמים

כותב מילים בתוך חדר קטן
ליד המיטה, אין אף אחד
עוצם עיניים מנסה להירדם
אולי החלומות ייקחו אותי למקום אחר

הכל מתעוות תוך כדי תנועה
הכל שוקע ונעלם
אני כבר לא כאן
גם הזיכרון שלי נעלם

אורות העיר נוצצים בחשכה
עיר אחת גדולה
מלטפת אותי בלי הפסקה
אבל אני לבד בקומה הגבוהה

צינורות ומחטים
פנים נפוחות, הרגלים מושרשים
תאהבי אותי אני צורח בלי קול
עכשיו זה זמן טוב להתגבר על המכות

אני כותב אותן באותיות גדולות
כמה אפשר לשנות פנים
להשתנות בלי להרגיש
העיר הזאת מלטפת אותי ברחמים



לילה בקומה 12, ראיתי את אורות העיר נוצצים וכבישים שוממים 

מחכה לחבל

מחכה לחבל, מחכה לעמוד
עומד עם הסכין, מגלף את העור
הכל הולך ונופל
צולל אל הקרקעית

השעון מתקתק
הפיצוץ עוד רגע מתחיל
סופת חול גדולה
מתכווננת להגיע

מחכה לחבל, מחכה לעמוד
משהו הולך לאיבוד
הכדורים מוכנים
משהו כאן לא כתוב על הקיר

שוקע בזמן
הולך לאיבוד
מחכה ליד, אוחז בסכין
עוד מעט הדם יתחיל ללכלך את השטיח

השיר כבר נכתב
הסיפור יצא לאור
הגיבור לא כאן
מחכה לסכין, הדם כבר מוכן



זמן קצר לפני משא כבד, כמו אדם שנידון למוות, החבל מוכן, מחכה להגיע אליו