כל הערב נסענו הלוך
ושוב
בלי להוציא מילה
מחשבות התכנסו בתוכנו
ועזבו בשתיקה
לא חשבנו מה אנחנו
רוצים בכלל
כל המילים שהוצאנו
לפני כן לאור
נשארו בחשכה,
מחפשות הסברים
ורק אנחנו נסענו הלוך
ושוב
לא עוצרים ולא חונים
מדי פעם שלחת יד ובין
לבין מבט
יכולתי לרגיש את החולשה
שלי
כמה שאת רגועה ,
גם שהכל בורח לצדהדלקתי רדיו להקשיב, אולי אנחנו שם מתמודדים
זיכרונות וגעגועים נשרפים לאט
אני לוקח איתי רק את המכתב שכתבנו מזמן
מביט עלייך דרך המראה
ואורות של חלונות ראווה שמוכרים הכל נכנסים לי לעיניים
נוסעים הלוך ושוב כל הערב
זוגות חוזרים הביתה
בתי הקולנוע מתרוקנים מאדם
עוד מעט העולם יהיה שלנו לבד
דמיינו סרטים גדולים
היינו כוכבי יחיד
אבל בדרך משהו קרה
הסרטים נעלמו, המציאות חזרה בלבוש מקביל
לא מפרשים, לא מסבירים
נוסעים הלוך ושוב עד הסוף
מילים כתובות אצלי בראש
כשנגיע, אספר לך איך זה מרגיש לכתוב
את מלטפת את פניי
מעירה הערות על קסמים
אחר כך שואלת אם אנחנו אמיתיים
את באמת מחכה לתשובה
אנחנו עושים את הדרך הזאת הלוך ושוב
מהנקודה הזו להתחלה ובחזרה
כמעט כל ערב מחדש
עד שאנחנו עוצרים בבת אחת
את שואלת אם אנחנו אמיתיים
מביט על השעון
זה לא יכול להיות דמיוני
גם לא פחות או יותר, אפילו לא חלקי
כל ערב נסיעה דומה, הלוך ושוב כשרק אור של חלונות ראווה מאיר אותנו
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה