כמה מילים על עצמי

שלום רב, שמי לירון תמם, בן 38, נשוי, גר בכפר סבא עם אשתי ועם הכלבה שלנו. יש לי תואר ראשון במדעי המדינה, תואר שני בגישור ותואר שני נוסף במינהל ומדיניות ציבורית. אני עובד בתור כותב תוכן לאתרי אינטרנט, ובזמני החופשי אני רץ למרחקים ארוכים.

בגיל עשר התחלתי לכתוב שירים וסיפורים, בתחילה למגירה, ובסביבות שנת 2000, התחלתי לפרסם אותם באתרי שירה ופרוזה ברחבי הרשת, אותם לשמחתי קורא קהל גולשים נאמן.

עם השנים נוצר אצלי מאגר שירים ובמאי 2013 החלטתי להקים אתר משלי. לירון תמם-שירים חדשים, האתר מתעדכן מדי שבוע בשירים חדשים וישנים. לצד האתר פועל גם עמוד פייסבוק, העמוד של לירון תמם, בו חברים כבר למעלה, נכון למאי 2017, למעלה מ-840 חברים.

בבלוג אני מפרסם שירים שלא מופיעים בשום מקום, כולל לא באתר והוא מאפשר לי לשמור על קשר ישיר עם הגולשים. אני מזמין אתכם לקרוא את השירים, להגיב ואם אתם מעוניינים לשאול שאלות או להעיר הערות, אתם מוזמנים ליצור איתי קשר במייל: tamam231@gmail.com.

מצפה לשמוע מכם,
לירון

יום שני, 10 בפברואר 2014

פעמונים

את יכולה לשמוע את הצלילים
הם מגיעים אלינו בין רעשי המכונות
פעם לא היינו מסוגלים לשמוע
פעם לא היינו מוכנים להם אבל היום

תקשיבי לפעמונים כשהם שמצלצלים
נלך בעקבותם
שני נוודים שאיבדו את ביתם
נלך בחשכה הגדולה , בזמן השטפון הגדול

הם יסמנו לנו את הדרך
אנחנו נשכח את ההצעות שקיבלנו
ונמשיך להתפתות לסימנים שמחזיקים אותנו חיים
והפעמונים ימשיכו לצלצל

את יכולה לשמוע את הצלילים
הם עדיין מצליחים להתנגן
גם כשחלונות סגורים, וכשאנחנו דוממים
אנחנו לא צריכים לצאת החוצה לנסות

תקשיבי לפעמונים כשהם מצלצלים
נלך בעקבותם
כמו שני נוודים שאיבדו את ביתם
נלך בחשכה הגדולה , בזמן השטפון הגדול

אל תאמיני, לא , אל תאמיני לנביאים של אתמול
סוכני עתידות, וכל היתר
הם יעטפו אותך בברזלים
יאכילו אותך בועות שיתפוצצו בתוכך

הקהל לא חשוב גם לא הבמה
אין חשיבות לטון ולקול שמפר את הדממה
רק תקשיבי לצלילים,
הם מגיעים מלמטה ועוצרים בקומה שלנו

הם מגיעים ואנחנו הולכים איתם
לאן שאנחנו רוצים להגיע
לא, אנחנו לא נצטרך את האלימות הזאת
הרי התכוננו כל החיים לרגע הזה

כשהפעמונים יצלצלו בשבילנו
יסירו מעלינו את המסכה ויאפשרו לנו להיות חיים
הצלילים ילוו אותנו מהמיטה, דרך הסלון אל המטבח
בעיניים פקוחות, ידיים פרושות, בחשכה ובדממה


הצלילים מלווים אותנו, מלמטה עד למעלה, ברעש של פעמונים או בכל צורה אחרת



אין תגובות: