בדרך לצפון בכבישים
פתוחים
בין ערי תעשייה ישנות
לקיבוצים ריקים
נוף נעלם בשמיים הקפואים
ואת אוחזת בהגה, אני
נשען לאחור
חושב על כל הספרים שלא
אכתוב
על מפעלים נטושים
ופועלים מובטלים
מחשב שורות,
מדמיין איך זה לכתוב אותן
בדרך לצפון,
משאיות משתלבות בתנועה,
תיזהרי
את שואלת מה קרה
אני עונה בשאלה
כל המילים מתחבאות
מאחורי הפינה
בדרך לצפון,
ראינו מה הפסדנו כשנשארנו מאחור
מכוניות דוהרות ,
מכבישי אמריקה ועד לכאן
בלב הצפון ראינו בתים
קטנים מסודרים בשורה
תהינו מי נמצא מאחורי
הקירות
מי ששם אמיתי,
אנחנו כבר לא
עצרנו בתחנת דלק ,
ואני הבטתי סביב
לאן הולכים האנשים
מכאן,
אולי הם עושים את אותה
דרך כמוני
כשאת חזרת,
ידעתי שאת הדרך הזאת עושים רק פעם אחת
זה לא געגוע למשהו שלא
היה קיים
הרי לא נגענו בו אף פעם
ואולי זה מעולם לא קרה
רק אנחנו נשאבים פנימה,
נסיעה לכיון אחד
בדרך לצפון המשכנו
לנסוע
חשבנו שנגיע בזמן
לא ידענו שבסוף יש גבול
לקחנו את הפנייה,
אולי צדקנו בכל זאת
אני חושב על הדרך,
את חושבת על מה שנשאר
מתעקשים כמו ילדים
שמבקשים להיות מבוגרים
וסביבנו מי יבין אותנו
עכשיו
בדרך לצפון,
גם השמיים קפואים עכשיו
נסענו לצפון, ככה זה הרגיש ...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה