זומבי

זוכר איך צללתי אל תוך עצמי

מצאתי קרקעית בתולה

שרטטתי עליה גבולות

הקמתי בית, הצבתי חומה

זוכר איך צללתי עמוק אל תוך החדרים החשוכים

פתחתי כל דלת, שיצא אור ואוויר

רציתי להיות עיוור לצבעים, חירש לצלילים

נשארתי שם בלי תחושת זמן, שנים של תוכחה

עכשיו אני רוצה להיות זומבי

לשכב בלי תזוזה

להתפרק לחתיכות קטנות שאי אפשר להרכיב מחדש

מטבעות עלובות, פנים מצולקות, תנו לי כל מה שאפשר

הזמן חלף

מצאתי לעצמי פינה, משם אפשר לראות, חושך ואור

ידעתי איך לדבר נכון, להמציא את המילים, ולהניח בשורות הנכונות

כן, הזמן חלף ומצאתי ניצחון קטן, הפסד לא מוכר

עכשיו אני רוצה לחזור להיות זומבי

להגיע שוב אל החדר הריק

להפיל על עצמי כל דבר אפשרי

לצאת החוצה, להישרף מקרני השמש של אחר צהרים מבריקים

אני עומד במקום

מטושטש, לא מזוהה

לא מצליח להבין אם הסכין כבר ננעצה או שהאדום הוא רק צבע ישן

אני רוצה להיות זומבי בבקשה 

לפעמים אני רוצה לחזור אל הימים ההם, שלא הרגשתי דבר רק תחושה של כאב

מול העיר הנרקבת

על הגשר מול העיר הנרקבת

מימים של אחרים וסיפורים לא מוכרים

את פנית ימינה, אני לקחתי שמאלה

ראיתי אנשים עובדים, מה את ראית?

לא שמעתי ממך שעות אחר כך

תספרי לי איך זה הרגיש

שום דבר לא נסלח, שום דבר לא מובן

לא רק אנחנו הלכנו על הגשר ההוא

עכשיו כשאת לא כאן

אני רוצה לשמוע מישהו שר בשבילי

רוצה לשמוע מישהו שר את מה שאני מרגיש

עד שתחזרי ואוכל להירגע או לפחות להיות מוכן

על הגשר מול העיר הנרקבת

יש אנשים שעדיין מחפשים

איך זה מרגיש

לחצות אותו בלי לפחד

ואני מדמיין את עצמי פתאום

יוצא לרוץ, נעלם בשדות

כשאת הולכת לאיבוד בשלך

אל תעלמי לי עכשיו, זו ריקנות איומה

לא שמעתי ממך כבר שעות

ועל הגשר מול העיר הנרקבת

אנשים חזרו אל התחנה

הקניון עוד האיר את עצמו בצבעים זוהרים

שום דבר לא נסלח, שום דבר לא מובן

עכשיו כשכולם מטילים את המטבעות

אנחנו יכולים רק להתנחם בתשובה הקטנה

בסוף הגשר, אחרי העיר הזאת, עוד יש לאן להגיע

לא שמעתי ממך שעות

תספרי לי איך זה מרגיש

כששום דבר לא מוגן

שם, על הגשר, מול העיר הנרקבת  

על הגשר אפשר לראות מצד אחד קניון מצד שני עיר נרקבת, ובאמצע אותנו פונים לצדדים שונים 

סופר מילים

אל תעזבי אותי

אל תעזבי, לא עכשיו, לא בכלל

כשהרוח נושבת חזק אל תוך החדר

וטפטוף מים עדין שוטף את הזמן שנותר

עומד על הרציף

מחכה שזה יתחיל

אל תעזבי עכשיו, לא בכלל

כשהסימנים מראים שיש לנו מה לנצח ומה להפסיד

בלי סיגריות,בלי מטבעות

הטלפון לא מצלצל בכוונה

אל תעזבי אותי, לא עכשיו, לא בכלל

כשאין לנו לאן ללכת מכאן

מביט על הקירות

עוצם את העיניים

מדמיין את הכתובת נמחקת

אל תעזבי עכשיו, אל תעזבי אותי בינתיים

אני אף פעם לא יודע

אם אני סופר או כותב את המילים

והן עומדות ברקע מחכות לתורן

לפני שהשיר יוצא לעולם

עומד בצד

המשחק כבר התחיל

הרוח נושבת

ואנחנו מסתתרים מהגשם, נסחפים בזמן

תסתכלי עלי

פתאום אני שוב מתרגש

כותב כמה מילים, ונסחף עד לנקודת הסוף

אל תעזבי אותי עכשיו פתאום

אני אף פעם לא יודע

אם אני סופר או כותב את המילים

והן עומדות ברקע מחכות לתורן

לפני שהשיר יוצא לעולם

איתך אני שוב מתרגש
כשלב כבר לא מגיב יותר
הוא הרי נשרף בחשכה
אל תעזבי אותי, לא עכשיו, לא בכלל 


זה הפחד הנצחי, אין פחד גדול מזה אז בינתיים סופר מילים