זומבי

זוכר איך צללתי אל תוך עצמי

מצאתי קרקעית בתולה

שרטטתי עליה גבולות

הקמתי בית, הצבתי חומה

זוכר איך צללתי עמוק אל תוך החדרים החשוכים

פתחתי כל דלת, שיצא אור ואוויר

רציתי להיות עיוור לצבעים, חירש לצלילים

נשארתי שם בלי תחושת זמן, שנים של תוכחה

עכשיו אני רוצה להיות זומבי

לשכב בלי תזוזה

להתפרק לחתיכות קטנות שאי אפשר להרכיב מחדש

מטבעות עלובות, פנים מצולקות, תנו לי כל מה שאפשר

הזמן חלף

מצאתי לעצמי פינה, משם אפשר לראות, חושך ואור

ידעתי איך לדבר נכון, להמציא את המילים, ולהניח בשורות הנכונות

כן, הזמן חלף ומצאתי ניצחון קטן, הפסד לא מוכר

עכשיו אני רוצה לחזור להיות זומבי

להגיע שוב אל החדר הריק

להפיל על עצמי כל דבר אפשרי

לצאת החוצה, להישרף מקרני השמש של אחר צהרים מבריקים

אני עומד במקום

מטושטש, לא מזוהה

לא מצליח להבין אם הסכין כבר ננעצה או שהאדום הוא רק צבע ישן

אני רוצה להיות זומבי בבקשה 

לפעמים אני רוצה לחזור אל הימים ההם, שלא הרגשתי דבר רק תחושה של כאב