ג'אז

הלהקה התחילה לנגן

צלילים בלי קול

ובשקט שניסינו לייצר

זה היה הרבה יותר ממה שיכולנו לצפות

כל הלילה שמענו את הג'אז

כמו אז כשהיינו צעירים

כשניסינו לחפש צלילים חדשים

אז תמיד חזרנו אל תחנות ברדיו

משקאות רצו מיד ליד

אנחנו ישבנו בפינה

שמענו את הגיטרה מייללת וצורחת

התופים באו לעזרתה

עוד מעט, כשהכל ייגמר

נלך ברגל אל התחנה

שם אנשי הלילה מבלים שעות נוספות

לא דופקים כרטיס, לא משאירים דבר לזיכרון

והכל עמום, הכל מעורפל

אני מצלם בשביל שנוכל לסדר את התמונה

כמה שירים אפשר לכתוב

על מציאות שמתרחקת ודמיון שמתרחב

כל הלילה הקשבנו לג'אז הזה

הקלידן דפק שם סולו

מלצרים ומלצריות עברו משולחן לשולחן

ואצלנו הכל היה כמו במקרה

עוד מעט נחזור לחדר

הג'אז הזה לא ייעלם

הוא לא יתפשט מעצמו

רק יתפתל בתוכנו עד הסיבוב הבא שלנו

זה כמעט אמיתי, זה כמעט קרה

טרקלין

מונית אחת, הנהג מפחד להירדם על ההגה

מעביר תחנות במהירות

אולי ימצא תוכנית בלי דיבורים

שירים שיעבירו לו את הלילה

בזמן שהוא אוסף ומוריד אנשים בפינות שונות בעיר

הוא מניח את המזוודה שלך בתא המטען

את מתיישבת לצידי

בלי הרבה מילים, בלי הרבה שתיקות

לא לוקחים שום דבר כבד מדי

רק מביטים על טיפות הגשם ואיך הג'אז הזה משתלב בתמונה

הטיפות שוטפות את הרחוב

הנהג נוסע לאט

עוד מעט נשב בטרקלין שדה התעופה

נביט על מטוסים ממריאים

אנשים נוחתים מכל פינה בעולם

את תדברי איתי על דברים גדולים

אל תספרי לי שגדלת על הקפיטל של מרקס

אני יודע מה את רואה בטלוויזיה

מכירה את כולם

הדיילת תיכנס באמצע, תציע לנו משקה חם

הגשם שוטף את הרחובות

והנהג מתבונן בנו דרך המראה

מדי פעם מתחיל שיחה

אנחנו לא עונים,

הוא לא מתעקש עלינו, זה הרי מיותר

עוד מעט בטרקלין שדה התעופה

נקשיב לג'אז המלאכותי

זה יזכיר לנו את הגשם שבחוץ

כולנו מבקשים להיגמל ממשהו

אנחנו נבין אבל נפחד מזה

הנהג מוריד אותנו וממהר לנסוע

זוגות הולכים לאט עם עגלות

ואנחנו כמו חדשים, אוחזים ידיים

טרקלין שדה התעופה

אנחנו שואלים, אם מותר לנו להיכנס

עוד מעט תדברי איתי על דברים גדולים

אל תספרי לי שגדלת על הקפיטל של מרקס

אני יודע, אני יודע מה את רואה בטלוויזיה כל ערב

מכירה את כולם 

זה רק אני שלא מבין בשביל מה  

משחקים אותה אנשים חשובים, אבל בסוף מתעוררים מאותם דברים