פתאום באמצע הלילה
שמענו רהיטים מתרסקים
זו לא היתה רעידת אדמה,
לא סערה
רק עוד יום בדרכים שלנו
עמדנו דוממים מול שלווה
של אלימות בדיונית
גם אצלנו החלומות
נגמרים בסוף
ואז מגיעה מציאות מלאה
בשאריות חסרות רחמים
יוצאים אל המרפסת ,
לראות איך זה נראה מאחורי הגדר
אל תפחדי ,
אני אומר לך , אל
תפחדי
גם אני מתמלא ומתרוקן
על פי רגעים
ונגמרות לי המילים
כשאני צריך להשלים
משפטים
באמצע הלילה ,
שמענו רהיטים מתרסקים
לא רעידת אדמה,
לא סערה
רק עוד יום בדרכים
באמצע הלילה,
אצלנו רהיטים מתרסקים
עכשיו תביטי על הקירות
תמונות נופלות במהרה
עכשיו תביטי במראה
את מכירה את מי שעומד
שם?
אני לא זוכר מתי נרדמנו
כל הלילה דיברנו ואמרנו
אותו דבר
בסוף נשכבנו עם ידיים
קשורות מאחורי הגב
ופתאום שמענו רהיטים
מתרסקים
הם נפלו מכל מקום
באלימות שלווה
ואנחנו נותרנו חסרי
אונים מול התמונה
רציתי לבקש שלא תפחדי
גם אני מתמלא ומתרוקן
על פי רגעים
לא,
אין כאן תמונה יפה
רחוב אפור,
גבר רץ אחרי אישה
מתחנן אל ליבה ,
מבקש את עצמו
רחמים אבודים מכוסים
בטיפות הגשם
רק רהיטים מתרסקים
באמצע הלילה
לא רעידת אדמה,
לא סערה
רק הדרכים שלנו ואנחנו
ביניהם
תמונות נופלות במהרה,
אל תביטי עכשיו במראה
באמצע הלילה, כשאמורים לישון, היו צעקות, היה כאב, רהיטים התרסקו בחדר
לא רעידת אדמה, לא סערה, רק אנחנו עמדנו שם
