הלהקה התחילה לנגן
צלילים בלי קול
ובשקט שניסינו
לייצר
זה היה הרבה יותר
ממה שיכולנו לצפות
כל הלילה שמענו את
הג'אז
כמו אז כשהיינו
צעירים
כשניסינו לחפש
צלילים חדשים
אז תמיד חזרנו אל
תחנות ברדיו
משקאות רצו מיד ליד
אנחנו ישבנו בפינה
שמענו את הגיטרה
מייללת וצורחת
התופים באו לעזרתה
עוד מעט, כשהכל
ייגמר
נלך ברגל אל התחנה
שם אנשי הלילה
מבלים שעות נוספות
לא דופקים כרטיס,
לא משאירים דבר לזיכרון
והכל עמום, הכל
מעורפל
אני מצלם בשביל
שנוכל לסדר את התמונה
כמה שירים אפשר
לכתוב
על מציאות שמתרחקת
ודמיון שמתרחב
כל הלילה הקשבנו
לג'אז הזה
הקלידן דפק שם סולו
מלצרים ומלצריות
עברו משולחן לשולחן
ואצלנו הכל היה כמו
במקרה
עוד מעט נחזור לחדר
הג'אז הזה לא ייעלם
הוא לא יתפשט מעצמו
רק יתפתל בתוכנו עד
הסיבוב הבא שלנו
זה כמעט אמיתי, זה כמעט קרה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה