כמה מילים על עצמי

שלום רב, שמי לירון תמם, בן 38, נשוי, גר בכפר סבא עם אשתי ועם הכלבה שלנו. יש לי תואר ראשון במדעי המדינה, תואר שני בגישור ותואר שני נוסף במינהל ומדיניות ציבורית. אני עובד בתור כותב תוכן לאתרי אינטרנט, ובזמני החופשי אני רץ למרחקים ארוכים.

בגיל עשר התחלתי לכתוב שירים וסיפורים, בתחילה למגירה, ובסביבות שנת 2000, התחלתי לפרסם אותם באתרי שירה ופרוזה ברחבי הרשת, אותם לשמחתי קורא קהל גולשים נאמן.

עם השנים נוצר אצלי מאגר שירים ובמאי 2013 החלטתי להקים אתר משלי. לירון תמם-שירים חדשים, האתר מתעדכן מדי שבוע בשירים חדשים וישנים. לצד האתר פועל גם עמוד פייסבוק, העמוד של לירון תמם, בו חברים כבר למעלה, נכון למאי 2017, למעלה מ-840 חברים.

בבלוג אני מפרסם שירים שלא מופיעים בשום מקום, כולל לא באתר והוא מאפשר לי לשמור על קשר ישיר עם הגולשים. אני מזמין אתכם לקרוא את השירים, להגיב ואם אתם מעוניינים לשאול שאלות או להעיר הערות, אתם מוזמנים ליצור איתי קשר במייל: tamam231@gmail.com.

מצפה לשמוע מכם,
לירון
‏הצגת רשומות עם תוויות קירות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות קירות. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 11 באפריל 2017

קביים

ראיתי את עצמי צולל
אל אדמה בוצית
שם לא עמדו מלאכים ולא שדים
רק סימנים של חיים קדומים
חיכו לי שאמשוך אותם

ראיתי את עצמי צולל
אל תוך נפשי
מבקש רחמים
מכל השערים שנפתחו
מאלוהים עשוי קרטון עומד על מדף

לא מאמין במחירים
ולא מאמין במבצעים
זה שביל אחד שאני יכול ללכת בו בעצמי
זו הליכה שאני לא זקוק עבורה לקביים או לידיים שיחזיקו אותי
עכשיו אני יכול לצאת מזה, גם אם פניי מכוסות בבוץ

סימנים על הקירות ודם על הידיים
כל כך הרבה טיפות אחרונות של רעל טפטפו בתוכי
עד שלא ידעתי מה לעשות, נשארתי מרוקן מבפנים
עכשיו אני יכול לצאת החוצה
מחוטא באור השמש

כמה זמן יעבור עד שהחשכה הגדולה תחלוף
בתוכי יש לעיתים נרות דולקים
הם מאיימים לשרוף הכל
להבעיר כאן את השדות
שמבקשים להצמיח בתוכי חיים

זה שביל אחד שאני יכול ללכת בו בעצמי
זו הליכה שאני לא זקוק עבורה לקביים או לידיים שיחזיקו אותי
עכשיו אני יכול לצאת מזה, גם אם פניי מכוסות בבוץ
אז עכשיו שקט מבפנים, שקט מבחוץ
אני נוסע ולא יודע, אם יש סיבות לחזור 


הכל התחיל ממשפט ומשם המשיך הלאה, אל תחושות שלא יכולות להיעלם

יום שישי, 22 באפריל 2016

כמה שעות לפני שנעזוב את העיר

נשארו לנו כמה שעות לפני שנעזוב את העיר
הבטחתי לך שיום אחד עוד נחזור
גדולים יותר, חזקים יותר
הבטחתי אבל ידעתי שאין לנו סיכוי

ראינו כתובות על קירות
שחורים ולבנים, שום דבר לא נכון
המילים לא נכנסות לשורות
השורות לא חוצות את הקיר

נשארו לנו רק עוד כמה שעות לפני שנעזוב את העיר
הכל מוכן, גם הסיפורים שנספר
אין לנו יותר מדי רשימות, אין לנו יותר דברים לקחת
הבטחתי לך שנחזור אבל אני יודע שאין לנו סיכוי

כותב מילים בלי כוונה
הייתי רוצה לספר סיפור
אך יש מטוס גדול שממריא
ואני מחמיץ עוד הזדמנות

את לא מביטה בעיניי
אני לא יודע מה את לוחשת לעצמך
גם את החלומות את כבר לא מספרת לי
אולי את לא רוצה לעזוב, אולי את לא רוצה להישאר

כותב מילים במנותק מהסיפור שלנו
יש לנו עוד כמה שעות לפני שנעזוב את העיר
היא תישאר גם אחרינו
אני לא בטוח שנחזור, אך אני רוצה להאמין שאני יכול להבטיח לך 



רגע לפני שעזבנו את העיר, כתבתי לך את זה