הולך וחוזר

לא מצליח להושיט את היד

לגעת בפנים, לעצור בצד

כל פעם התנועה מובילה אותי אל אותה נקודה

בכל פעם נדמה לי, שאני לא יודע מתי ואיך זה ייגמר

מנסה להפסיק אבל לא יכול

מסוגל ללכת אבל אין לי מקום אחר

בכל פעם המציאות עולה על כל דמיון

אני בטוח שאצליח, מתעורר ומגלה שנשארתי באותו מקום

לא יכול לדבר מול פנים דוממות

לא יכול להסביר את עצמי בלי ליפול

כמה פעמים אפשר לספור עד שלוש

לפני שהספירה הופכת לחלום בלהות

הולך וחוזר, חוזר והולך

מנסה לתפוס בזמן את מה שאני מרגיש

חושב שזה ישתנה, אבל לעולם לא

המילים משקרות, העיניים לא נעצמות

הסיפור הזה מאוד קצר

אני תמיד חושב בדמיוני שמשהו טוב יקרה

מתאר את עצמי תחת שמיים לבנים

כשאני מתעורר, מגלה ששוב אני נמצא בין אותם קירות, מתחת לאותם סדינים

מנסה להילחם בשדים

לצאת מתוך האבק אל עצמי

חוזר שוב ושוב אל אותה נקודה

הים תמיד מוכן לטביעה הבאה

זו תמיד אותה תחושה, היא לא נגמרת, לא נעלמת, רק הולכת וחוזרת 

כמה שעות לפני שנעזוב את העיר

נשארו לנו כמה שעות לפני שנעזוב את העיר

הבטחתי לך שיום אחד עוד נחזור

גדולים יותר, חזקים יותר

הבטחתי אבל ידעתי שאין לנו סיכוי

ראינו כתובות על קירות

שחורים ולבנים, שום דבר לא נכון

המילים לא נכנסות לשורות

השורות לא חוצות את הקיר

נשארו לנו רק עוד כמה שעות לפני שנעזוב את העיר

הכל מוכן, גם הסיפורים שנספר

אין לנו יותר מדי רשימות, אין לנו יותר דברים לקחת

הבטחתי לך שנחזור אבל אני יודע שאין לנו סיכוי

כותב מילים בלי כוונה

הייתי רוצה לספר סיפור

אך יש מטוס גדול שממריא

ואני מחמיץ עוד הזדמנות

את לא מביטה בעיניי

אני לא יודע מה את לוחשת לעצמך

גם את החלומות את כבר לא מספרת לי

אולי את לא רוצה לעזוב, אולי את לא רוצה להישאר

כותב מילים במנותק מהסיפור שלנו

יש לנו עוד כמה שעות לפני שנעזוב את העיר

היא תישאר גם אחרינו

אני לא בטוח שנחזור, אך אני רוצה להאמין שאני יכול להבטיח לך 

רגע לפני שעזבנו את העיר, כתבתי לך את זה