אספתי אותך אחרי העבודה
הוצאת את הפלאפון מהתיק
מספרים והודעות
הבטתי על הכביש וחיכיתי
ברקע שירים ישנים, עדכוני תנועה וחדשות
יש אורות מהבהבים וחלונות ראווה גדולים
אני לא מצליח לזכור מה בא קודם ומה נעלם
ראשון
ממציא לעצמי סיפורים גדולים
ואת נשארת עם מספרים והודעות
את מעדיפה את הסיפורים הקטנים
פעם אמרתי לך, כשאני כותב זה כמעט אמיתי
אבל אז אני נזכר במילים ושוכח את הכוונה
משאיר את השירים עמוק במגירות
יום אחד תוכלי לגלות את כולם
אולי אז תלמדי להכיר אותי
עוצרים בבית קפה, את מדברת עם המלצרית
אני לא מצליח להסביר את עצמי
מביט על האנשים עם השקיות המלאות
תחנת האוטובוס, אנשים בהמתנה
מישהו חוזר הביתה לישון ומישהו אחר מתחיל עכשיו
לעבוד
לא כותב שום דבר חדש כבר הרבה זמן
כל הזמן מנסח את הכללים, בסוף תצא לי שורה
המשחק הזה גדול עלי בכמה מידות
גם את יותר מדי טובה לפעמים
כשתסיימי עם המספרים וההודעות, אספר לך
איך זה מרגיש
הכל מתמצא במספרים והודעות היום, ככה נדמה לי, לא?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה