ושנינו מביטים אל
הים
שני ילדים בעולם של
מבוגרים
שמגלים בפעם הראשונה
לאן גולשים הגלים
אין כאן משהו שלא נוכל
לאהוב
הידיים הרכות
המגע השקט
מישהו בינינו כבר
נשבה בתוך כל זה
והים עדיין שם
מחכה לזמנו
הרגע הנכון תמיד מגיע
אחרי שהמחוגים מסיימים
את הסיבוב
את עומדת מולי
נקייה וטהורה
מלאכים משייטים מעל
זה לא זמן תפילות,
לא זמן שקיעה
ושני רצים במעגלים
סביב אותם סלעים
הם מסרבים לזוז ממקומם
והתנועה נמשכת,
בלי הפסקה
כותבים מילים
על החול
מחכים שהים יבוא
וישטוף אותן
אבל הוא בשלו ואנחנו
בשלנו
כמו שני ילדים קטנים
מתפוררים מול רמזים
עבים
מתגלים מחדש כל בוקר
אל אותה תחושה
מתפללים
בשקט
אחר כך בקול
מילים של חסד
מילים של זכות
עכשיו,
נתחיל לרקוד
כי גם ילדים מכירים
את הסחף שבתנועה
ואחר כך נחזור להביט
אל הים
הוא יהיה שם
הוא בשלו ואנחנו בשלנו
ולים הרי סודות משלו לא? אז נגלה אותן לאט , במבט
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה