הרופא הצעיר ניגש
ובדק
סיפר לי איך אני
מרגיש
אחר כך הוא הלך ,
אתן חייכתן ביניכן
נשארתי עם הכאב
בפנים, תחושת
ההשפלה
זוכר את השמות,
פחות את הפנים
אבל מכיר כל אחד
שבא
והידיים עדינות,
בזמן שהבשורה קשה
הרופא נתן לי עוד
כמה ימים, כדורים
ותקוות
עוד מעט אנחנו
נעמוד מתחת לחופה
עד אז קלישאות
מוכרות
מדי פעם את צוחקת
ואני בורח לעולם
חדש
הרופא הצעיר לא
שוכח להזכיר דבר
תמיד צריך להיות
מוכנים לדבר הרע ביותר
אי אפשר לדעת איפה
זה יתפוס אותנו
בינתיים אנחנו
מאחרים בכמה ימים
את מסתכלת עלי,
מפחדת איתי,
מגוננת עלי
זה תפס אותי אזתי
בילדות שחזרה על עצמה
או רגע אחרי שאנחנו
מסיימים לעשות אהבה
זה לא תסכול זו
השלמה
מול השמש החזקה,
שם מתחת לבניין
כשלידינו עוד כמה
כמונו
אני מספר לך על
השפלה
ואת מחזיקה לי את
היד
לפני שאנחנו
חוזרים למחלקה
הרופא הצעיר,
שואל אותי מה נשמע
את הולכת לחדר
ראיתי אתכן מחייכות
במבוכה
באמצע הלילה פתאום
אני מתעורר
מדמיין ים גדול
, אני נכנס אליו
עם בגדים
מהמקום בו אני
עומד, לא רואה את
הספינות
גם החוף הבוער,
דועך לאט
הרופא הצעיר יחכה
שם בבוקר
ואת תבואי להחזיק
לי את היד
עוד מעט תקבלי
אותי, תקבלי אותי
כמו שאני
זה לא תסכול,
זו השלמה
שבועיים בבית חולים, זה מה שנשאר בסוף, השלמה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה