אובך מרוקן את השמיים
ומהמקום בו אני עומד
אין יותר לאן ללכת
רק אל אותו כיון, כך מראה השלט
שוב אני קוף בקרקס שלהם
שוב אני אמור לחייך במבוכה
לשתוק בלי בושה
ומישהו יחזיק בכובע, יעביר אותו מיד ליד
אובך מרוקן את השמיים
אורות חזקים לא יאירו דבר
אי אפשר ללכת לשום מקום בינתיים
השלטים מכוונים, כאן זה בחזרה
לא שתיתי מכוס היין
ולא טעמתי את הלחם הקדוש
את רשימת החטאים שלי
אי אפשר להמיר בסיפור אחר
חלונות הבניינים מתמלאים אבק
מישהו מדליק סיגריה שהרוח לא תכבה
אני עומד ומבקש לתפוס צד
אבל אין לי עץ לטפס או לרדת ממנו כעת
שוב אני קוף בקרקס שלהם
שוב אני אמור ללמד אותם דברים שאינני יודע
לשתוק בלי בושה
ולצאת החוצה בהקלה
יושב על ספה נוחה וכולם מסביב, מביטים, מתעניינים, קוף בקרקס
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה