מבצרים וחומות

כל המבצרים נפלו

המצודות עלו באש

לא נותרו שבילים לפסוע עליהם

משהו טוב, מתרחק

אני טועה לא פעם, ולעיתים נשבר

תוך כדי תנועה במגע אחד

בלי לפחד, בלי להשאיר סימן

כל השדים יצאו מהשק

המבצרים נפלו, המצודות עלו באש

עכשיו תור האימה, תור החורבן הגדול

חשבתי שעברתי הכל

חשבתי שלא נותר לי עם מה להתרסק

גפרור אחד מצית את כל החדר

דרך החלון אני יכול לראות את עצמי עולה באש

אבל נשאר שלם למרות כל מה שאני כותב

החורבן הגיע, אין מה להסתתר

אני אוהב את הזמן הטרוף

את מגע המים על הפנים

מסתתר, מתחבא ובסוף יוצא החוצה

אי אפשר לנחש כמה זה כואב

שום דבר לא באמת מוצלח

שום דבר לא אמיתי

לא הטוב, לא הרע

רק סימנים מבהילים על שפתיים סדוקות בלי מילים

אולי זה עלי ואולי זה על הכל 

חומות

עטופים מעיל דק

יצאנו מהבית אל הרחובות הדומים

כאן אי אפשר לראות את הסערה משתוללת

חומות מסתירות מאיתנו אמת נשגבת

כאן המקום שלנו לא מוטל בספק

סיגריה ועוד סיגריה

אולי עוד ניבלע במסלולי הזמן

שגרה שלא מצליחה להיכנע

אולי  אנחנו כאן רק במקרה, אולי יש כוונה

לפעמים אנחנו נשמעים כמו סערת שלגים

ניצבים על החוף באמצע החורף,

מחכים לגשם או לסירה

התגלמות מושלמת של קיטש מפואר ועלוב

כאן החומות לא מספרות מי אנחנו באמת

כמה צלקות על הידיים

הכל מת בשביל שנרגיש חיים

בסוף אנחנו מתעוררים קרובים לאמת, ונרדמים בצד השני

על הגב שלנו, לא מונח שום תיק של געגועים

חוזרים אל הבית, עייפים מתחושות

כן, המוות עדיין מפעם בנו

יותר מהחיים, פחות ממה שביניהם 

מסביבנו חומות, אז איך נשמע מה קורה בצד השני? 

שחררו אותנו

כשנהיה מספיק חזקים

נתקשר למספר הישן שלנו ונחכה עד שנשמע את קולנו  

נקשיב לעצמנו טרודים, קולות בין השתיקות

תיזהרו מהשריפה, תתקדמו לשטח הניטרלי , שם תהיו מוגנים

כן, לכל אחד יש אובדן

מישהו מחזיק דבר אמיתי, מישהו נקשר לדבר דמיוני

שחררו אותנו עכשיו

שחררו אותנו לפני שניעלם בלי סיבה

כשנהיה מספיק חזקים

נתקשר למספר הישן שלנו ונחכה עד שנענה  

מותר להיות חשופים, מרוכזים בתוך ערמה של מילים

רק אל תשאירו דבר אותו נוכל לזכור  

החומות סביב, המסכות על הפנים

אל תשרפו את עצמכם

משהו כאן בכל זאת נשאר קיים

כשמשהו אחר מתרוקן בזעם

שחררו אותנו, שחררו אותנו עכשיו

האהבה שלנו היא לא לבנה שאפשר לצבוע

בשביל לדמיין חיים מסיפורים של אחרים

שחררו אותנו , שחררו אותנו עכשיו

הדלתות נטרקות, ותמונות נשארות על הרצפה

מישהו כיבה את האור בחדר מדרגות בכוונה

אי אפשר לראות את העקבות בחשכה

שחררו, שחררו אותנו עכשיו 

מחשבה, מה יקרה אם נתקשר למספר הישן שלנו, את מי נשמע ומה נאמר לו 

תלמדי אותי לחיות

תניחי אותי כאן לידך

תלמדי אותי לחיות בלי להיעלם

הסודות הגדולים שאת שומרת לעצמך

תספרי לי את כולם

בלי להסתיר דבר

יש חתכים במקום עור

ועיניים עצובות, שרואות את הכל

תלמדי אותי איך לחיות

בין גשמים לברקים בלילות אפורים

אני שוב מחכה לצללים, שייקחו אותי אליהם, איתם

תבואי אלי גם את

את הרי כאן לא במקרה

תלמדי אותי לחיות בלי להתגונן

אני לא צריך את החומות ולא את השומרים

תעמדי עכשיו איתי, במקומי

יש גוף רעב וידיים ארוכות

עיניים עצובות שרואות את הכל

תלמדי אותי איך לחיות

בין דרכים למסלולים וימים קצרים

אני שוב מחכה שיבואו הצללים וייקחו אותי אליהם, איתם

תשעני אותי על קירות חזקים

תציגי בפניי את דמויות נסתרים

כן אני רוצה שתציירי בשבילי,

מקומות שאי אפשר להסתיר

לא צריך יותר כרטיסי יציאה

גם לא את היד שעוזבת לאט

תלמדי אותי איך לחיות

בלי לפחד מגבהים ומקומות נמוכים

אל תעלמי לי פתאום

רק תניחי אותי לידך

תהיי איתי כאן, עכשיו ,במקומי

יש רגליים כואבות ופנים שבורות

עיניים עצובות שרואות את הכל

תלמדי אותי איך לחיות

בין בתים לאנשים ושעות אבודות

תבואי אלי עם הצלילים, תיקחי אותי אלייך, איתך 

זה עוד ניסיון ואת חייבת לעזור