כל המבצרים נפלו
המצודות עלו באש
לא נותרו שבילים
לפסוע עליהם
משהו טוב, מתרחק
אני טועה לא פעם,
ולעיתים נשבר
תוך כדי תנועה במגע
אחד
בלי לפחד, בלי
להשאיר סימן
כל השדים יצאו מהשק
המבצרים נפלו,
המצודות עלו באש
עכשיו תור האימה,
תור החורבן הגדול
חשבתי שעברתי הכל
חשבתי שלא נותר לי
עם מה להתרסק
גפרור אחד מצית את
כל החדר
דרך החלון אני יכול
לראות את עצמי עולה באש
אבל נשאר שלם למרות
כל מה שאני כותב
החורבן הגיע, אין
מה להסתתר
אני אוהב את הזמן
הטרוף
את מגע המים על
הפנים
מסתתר, מתחבא ובסוף
יוצא החוצה
אי אפשר לנחש כמה
זה כואב
שום דבר לא באמת
מוצלח
שום דבר לא אמיתי
לא הטוב, לא הרע
רק סימנים מבהילים
על שפתיים סדוקות בלי מילים
אולי זה עלי ואולי זה על הכל
