על כיסא נוח
מול התמונות שלנו
כשהקירות מגנים עלינו
מפני גשם וקולות
אי אפשר להפיל עלינו חומות
רק מה שכאן עדיין בא לאט
על כיסא נוח
כשברקע צלילים שקטים
תפילות בלי קול , קירות דקים
אהבנו את המגע
זה שלוקח ממך ובא אלי, חזר אלייך שוב
לא מפחדים יותר , לא מתבוססים בשתיקות עלובות
רכבות באות ויוצאות, ילדים רצים בקו האור
אנחנו נאסוף אותם אלינו
עוד נחזיק להם את היד
נחצה איתם את הכביש בדרך אל הבית שלנו
אל תבקשי מאיתנו שום דבר אחר
עכשיו תורנו לטעום מהין
לשים על השולחן צלחות מלאות בכל טוב
על כיסא הנוח , לבד בחדר הגדול
בלי הפרדה של אור וחושך
הסיפור נכתב מעצמו
בטיפות קטנות
על כיסא נדנדה אני מביט על החדר שלנו , העולם הקטן שלנו, כאן אנחנו כותבים את הסיפור שלנו בטיפות קטנות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה