כמה מילים על עצמי

שלום רב, שמי לירון תמם, בן 38, נשוי, גר בכפר סבא עם אשתי ועם הכלבה שלנו. יש לי תואר ראשון במדעי המדינה, תואר שני בגישור ותואר שני נוסף במינהל ומדיניות ציבורית. אני עובד בתור כותב תוכן לאתרי אינטרנט, ובזמני החופשי אני רץ למרחקים ארוכים.

בגיל עשר התחלתי לכתוב שירים וסיפורים, בתחילה למגירה, ובסביבות שנת 2000, התחלתי לפרסם אותם באתרי שירה ופרוזה ברחבי הרשת, אותם לשמחתי קורא קהל גולשים נאמן.

עם השנים נוצר אצלי מאגר שירים ובמאי 2013 החלטתי להקים אתר משלי. לירון תמם-שירים חדשים, האתר מתעדכן מדי שבוע בשירים חדשים וישנים. לצד האתר פועל גם עמוד פייסבוק, העמוד של לירון תמם, בו חברים כבר למעלה, נכון למאי 2017, למעלה מ-840 חברים.

בבלוג אני מפרסם שירים שלא מופיעים בשום מקום, כולל לא באתר והוא מאפשר לי לשמור על קשר ישיר עם הגולשים. אני מזמין אתכם לקרוא את השירים, להגיב ואם אתם מעוניינים לשאול שאלות או להעיר הערות, אתם מוזמנים ליצור איתי קשר במייל: tamam231@gmail.com.

מצפה לשמוע מכם,
לירון

יום רביעי, 7 בינואר 2015

סערה

בחוץ יורד גשם חזק
וכלבים נלחמים על כל פינה
אנחנו מביטים עליהם מובסים
אם היינו כמוהם, היינו חיים

החזאי מספר שהסערה תימשך כמה ימים
ואז הכל יירגע, נחזור אל האמת בשלווה
את מדליקה את הקומקום, מחממת לך תה
אני יושב בכורסא, קורא עיתון ונאנח

אם לא נהיה רעבים לא נחיה
בפנים הכפתור נכבה ונדלק
אי אפשר לעמוד בצד
לא מוכנים להוציא את הידיים ולהחזיק חזק

סימנים של סוף בכל פינה
אהבנו כבר כשהדלקנו את המדורה
תתפרקי, תתמסרי , הכלבים יחזרו הביתה
אם הם לא יהיו רעבים , הם ידממו לאט וימותו מהר

אני מוריד מהשולחן את הסיפורים האחרונים
השעון נשאר באותו זמן
זה תמיד נסגר במבט אחד
אוהב ומרחם, מלטף וקודר

תאמרי לי מה יהיה איתנו אחרי שהכל ייגמר
כשהגשם ייפסק ונצטרך לצאת החוצה
לגלות את הנזקים, ללכת בתוך הרוח  
אם לא נהיה רעבים אז איך נחיה

המדפים בבית מלאים באלבומי תמונות
הצבעים הפכו שחור לבן
הכלבים מזמן אינם
נשארנו לבד לעבור את הסערה


כמה ימים לפני הסערה הגדולה, תחושת רעב, אם רק רעבים אפשר לחיות, אחרת מדממים לאט  

אין תגובות: