מתחת לשעון

מתחת לשעון

אפשר להרגיש את הסערה

לא מתחמקת, לא נמלטת בבושה

ואנחנו מחפשים משהו עבה להתכסות בו

בזמן שהרוחות גועשות

עוד פעם יחלפו פה הצללים

עוד מעט הדמויות ישתנו

אך אנחנו נכיר את הפנים

נטמעות עמוק במבטים הנבוכים

מתחת לשעון

אפשר להרגיש את הסערה

חומות וביצורים, שום דבר לא חזק מספיק

גם לא תחושת האשמה האינסופית

כאן הבושה לא משחקת תפקיד

אורות חזקים לא מפסיקים לסנוור

דלתות נעולות, שבילים חסומים

שלחנו שירים על פני ים

עכשיו זה זמן לשתיקות קלות

הסערה כבר כאן, חולפת על פני השעון

לא נחפש בעשן את מה שאיבדנו בזמן

מתחת לשעון

סערה מתחוללת במלוא עוצמתה

נסיר מסיכות ונגלה איך נראים הפנים

לא מתחמקים, לא מתביישים, כאן אין מקום לאשמה 

שוב אלימות, שוב סערה, השעון רץ והכל מת לאט

שלטים מתדנדים ברוח

פתאום התחילה סערה

שלטים התנדנדו ברוח

עמדנו בפינה , לתת לרוח לעשות כבשלה

פעם זה היה שלנו, עכשיו זה מרגיש איטי וחלש  

אנשים קנו מוצרים לימים קשים

ראינו איך הגברים מכסים את הסירות

הנשים הדליקו סיגריות במרפסות עם דלתות הזכוכית

הקשיבו לרדיו , פתאום התחילה סערה

אנחנו אוהבים את הימים האלה

ימים ספרותיים שמזכירים לנו עלילות ישנות

מי הגיבור ומי דמויות המשנה

אנחנו ממשיכים ללכת בעקבות אותו קו שמוביל הסופר לכל מקום

והסערה הזאת, אי אפשר לחמוק ממנה

היא נמצאת בכל פינה

מישהו מדבר עליה , ואנחנו במרחק נגיעה

עוד מעט יתחיל הגשם וישטוף אותנו

את לובשת מעיל דק , לא מסגירה פרטים או חששות

מניח צעיף סביב צווארי , כובע גרב שקנית לי

השלטים מתנדנדים ברוח 

אם נצליח, נתחבא במקום הנכון , והסערה תחלוף

לפני שהסערה הגדולה התחילה, ככה תיארתי אותה לעצמי, כמו תמונה מסרט או ספר 

סערה

בחוץ יורד גשם חזק

וכלבים נלחמים על כל פינה

אנחנו מביטים עליהם מובסים

אם היינו כמוהם, היינו חיים

החזאי מספר שהסערה תימשך כמה ימים

ואז הכל יירגע, נחזור אל האמת בשלווה

את מדליקה את הקומקום, מחממת לך תה

אני יושב בכורסא, קורא עיתון ונאנח

אם לא נהיה רעבים לא נחיה

בפנים הכפתור נכבה ונדלק

אי אפשר לעמוד בצד

לא מוכנים להוציא את הידיים ולהחזיק חזק

סימנים של סוף בכל פינה

אהבנו כבר כשהדלקנו את המדורה

תתפרקי, תתמסרי , הכלבים יחזרו הביתה

אם הם לא יהיו רעבים , הם ידממו לאט וימותו מהר

אני מוריד מהשולחן את הסיפורים האחרונים

השעון נשאר באותו זמן

זה תמיד נסגר במבט אחד

אוהב ומרחם, מלטף וקודר

תאמרי לי מה יהיה איתנו אחרי שהכל ייגמר

כשהגשם ייפסק ונצטרך לצאת החוצה

לגלות את הנזקים, ללכת בתוך הרוח  

אם לא נהיה רעבים אז איך נחיה

המדפים בבית מלאים באלבומי תמונות

הצבעים הפכו שחור לבן

הכלבים מזמן אינם

נשארנו לבד לעבור את הסערה

כמה ימים לפני הסערה הגדולה, תחושת רעב, אם רק רעבים אפשר לחיות, אחרת מדממים לאט