פתאום אנחנו מוצאים
את עצמנו מול הרדיו
מקשיבים לשירים, שכחנו
את המילים שלהם
פתאום אנחנו מביטים
במראה
ולא מזהים יותר את
הפנים שמביטות אלינו
כל התמונות פזורות
עכשיו על השולחן
פעם היינו נשרפים
בלילות
היום אנחנו
מתעוררים לפני עלות השחר
עם התלבטויות
שחותכות אותנו בקצוות
אי אפשר עוד להבין
איך זה נגמר
אנחנו רק מנסים להשלים
פערים
שלא נצא מהמשחק בבת
אחת
לפני שייגמר הסיבוב
האחרון
פתאום אנחנו מוצאים
את עצמנו עם מחשבות לא תלויות
נגיעות שלא ידענו
להגדיר
אנחנו לא יודעים אם
אנחנו שמחים, אולי רק נאחזים
הדלת כבר פתוחה,
מתי נעשה את הצעד הבלתי נמנע
פעם ידענו לצאת
למסעות, טיולים בגבולות של העולם
אי אפשר לשכוח לאן
הגענו
היום אנחנו חוזרים
משם
עייפים מזיכרונות
כל מה שאנחנו
מבקשים זה לצלול במים עמוקים
לא להקשיב לרעשי הרקע
אולי אנחנו יודעים
את מה שמעולם לא הסכמנו להקשיב לו
ואולי זו רק טעות
של הזמן, אז איך יכול להיות שאנחנו כאן עכשיו
פעם היינו אחרים והיום אנחנו מה?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה