כמה מילים על עצמי

שלום רב, שמי לירון תמם, בן 38, נשוי, גר בכפר סבא עם אשתי ועם הכלבה שלנו. יש לי תואר ראשון במדעי המדינה, תואר שני בגישור ותואר שני נוסף במינהל ומדיניות ציבורית. אני עובד בתור כותב תוכן לאתרי אינטרנט, ובזמני החופשי אני רץ למרחקים ארוכים.

בגיל עשר התחלתי לכתוב שירים וסיפורים, בתחילה למגירה, ובסביבות שנת 2000, התחלתי לפרסם אותם באתרי שירה ופרוזה ברחבי הרשת, אותם לשמחתי קורא קהל גולשים נאמן.

עם השנים נוצר אצלי מאגר שירים ובמאי 2013 החלטתי להקים אתר משלי. לירון תמם-שירים חדשים, האתר מתעדכן מדי שבוע בשירים חדשים וישנים. לצד האתר פועל גם עמוד פייסבוק, העמוד של לירון תמם, בו חברים כבר למעלה, נכון למאי 2017, למעלה מ-840 חברים.

בבלוג אני מפרסם שירים שלא מופיעים בשום מקום, כולל לא באתר והוא מאפשר לי לשמור על קשר ישיר עם הגולשים. אני מזמין אתכם לקרוא את השירים, להגיב ואם אתם מעוניינים לשאול שאלות או להעיר הערות, אתם מוזמנים ליצור איתי קשר במייל: tamam231@gmail.com.

מצפה לשמוע מכם,
לירון

יום שישי, 13 במאי 2016

לא הגענו לכאן במקרה

ובאמצע הדרך, כשהרדיו הפסיק לנגן שירים
עצרנו את הרכב וירדנו
הבטנו סביב, על הרים שמאפילים על חופים קרובים
אנחנו לא הגענו לכאן במקרה

לא ביקשנו להיות ניצולים
לא ביקשנו שמישהו ייגן עלינו
ראינו מרחוק את החיילים, מסתדרים בשורות
המספרים עלו, ואנחנו לא יכולנו לעשות את החישובים

עוד מעט נרגיש את זה שוב
כמו דקירה של מחט בלתי נגמרת
התמונות צפות באוויר, אנחנו יכולים רק להסתכל עליהן
מקווים שמישהו יעיר אותנו, במקום זה ביקשו מאיתנו להתקדם מהר יותר

הרדיו הפסיק לנגן שירים
המילים הפכו לא חשובות
את לא התפללת יותר, ואני לא אמרתי דבר
לא הגענו לכאן במקרה, אל חופים נטושים וציפורים שנודדות בין ההרים  

פתאום נעלמו החיילים, נעלמו גם הילדים עליהם הם שמרו
נשארנו לבד מול הרים גבוהים שהאפילו על החופים
מבקשים מאיתנו לא לראות את האופק
הרי לא הגענו לכאן במקרה

הקווים התפוגגו
לא נשארו סימנים
אותות האזהרה שיצרנו עדיין מגנים עלינו
מי יספר לנו שזה לא אמיתי

ובינתיים מה?
הרדיו הפסיק לנגן שירים
אז נשארנו לבדנו מול הרים שחוסמים את האופק
יכולים להתנחם שלא הגענו לכאן במקרה 


לא הגענו למקום הזה במקרה

אין תגובות: