גיטרות

הקשבנו לגיטרות כשהן התחילו לנגן

ישבנו על הספה ולא זזנו

אם היינו יכולים, לא היינו קמים מכאן לעולם  

את נשענת עלי, והגיטרות ניגנו בחוזקה

יכולתי לדמיין אותנו אורזים מזוודה ונוסעים

אחר כך הקשבנו למילים

פתאום הן נכנסו אל תוך השיר

הבטתי בך, את לא אמרת לי מילה

במקום אחר, מישהו לקח צעד לאחור

אחר כך נעמד בפינה וחיכה

אולי משהו חדש יבוא

אצלנו, לא ביקשנו שום דבר

ניסינו להבין את הקשר

בין המילים לצלילים

פתאום נזכרתי בתמונות

גם שם לא הצלחתי להבין מה דומה ומה לא

לא עזבנו את הספה

אם היינו יכולים היינו נשארים

יושבים בלי להרגיש

הרגשנו את הרוח נושבת בדמדומים

שמענו רעשים מבחוץ

כבר אי אפשר לעצור יותר

תנועות עלובות של זמן

עכשיו זה בא, אנחנו לא חשים בתחושה  

שיר בלי כוונה, שיר בלי מטרה

אנחנו כאן בשביל לשרוד

בתוך חדרים חשוכים בלי חלונות

כשהאור לא יכול להיכנס פנימה

אי אפשר לשמוע אפילו את נביחות הכלבים

אי אפשר לאסוף פירורים אחרונים בשביל לבנות איתם משהו

אנחנו נילחם בשביל לשרוד

יום ועוד יום, דקה ועוד דקות

מעצמות בודדות שנזרקות אלינו

עד רעיונות שעוזרים לנו לחלום

בתוך בתים עם קירות שבורים

כשהכל מתפורר ואי אפשר להיאחז בשום דבר

האמת הגדולה מסתתרת בתוכנו

אנחנו נעשה כל מה שאפשר בשביל להוציא אותה לאור

נקשיב לתופים מכים

הגיטרות יניעו אותנו

אנחנו נלחם בשביל לשרוד כאן

אנחנו נעבוד יום אחרי יום

נאסוף בדרך את המילים

שיהפכו לתפילה ויהיו לשיר

נאסוף בדרך אבנים

הם יעזרו לנו לסלול את הדרכים

אנחנו כאן בשביל לשרוד

אנחנו אל צריכים שלטים שיאמרו לנו לאן ללכת

לא, אנחנו לא זקוקים למחילה

גם החטאים שלנו הם שלב בדרך

אנחנו כאן בשביל לשרוד

נעשה את זה בידיים שלנו

נעשה את זה שנוכל לעמוד על רגלינו

אנחנו לא ניפול מול המראות

כל מה שאנחנו רוצים זה לשרוד

כמה רעש

וכולם מדברים

כמה רעש, כמה צעקות

וכולם לא מסכימים על שום דבר

רק הים נשאר במקום וגולש אל החוף

עומד בצד ומתבונן

נזכר איך פעם הייתי אוהב לגעת באש

והיום כבר אין לי כוח למלחמות, לאדמה שצורחת מכאבים

עומד בצד ומחכה, מתי הרעש הזה ייפסק כבר

מקשיב לשירים, רואה רגעים ספורים

ובספרים אני לא מחפש היסטוריה שתכתוב את עצמה

כולם מדברים, כולם עושים רעש

איך אפשר להקשיב ככה לרגעים שבאים, רגעים שהולכים

לא, אני לא בורח, אני לא מתחמק

פשוט עומד בצד ומתבונן

כל מי שיורה, נפגע

כל מי שנפגע לא יודע איך לצאת מזה

שומע את הקולות, רואה את המבטים

זוכר שמות ופנים ומקווה שיום אחד הכל יהיה דמיוני

אנשים מדברים, אנשים צורחים

אני נשאר מאחור, להביט על הדברים כמו שהם

בזמן שהמכוניות דוהרות קדימה ואנשים נשענים לאחור

והים תמיד חוזר אל החוף

אני מבין ששום דבר לא באמת משתנה

גם הצרחה הזאת חסרת תוחלת אחרי ימים ספורים

מקשיב למוזיקה, קורא את הספרים

על השולחן אותה צלחת עם אותה מנה

ובכיס כרטיס טיסה, והיא מחכה לי

לא מקשיב יותר לצרחות, יום אחד היא תתפוגג ואז הם יגלו מה עומד מאחוריה

כולם מדברים, כולם עושים המון רעש, זה אף פעם לא נגמר 

שרשרת של טעויות

שרשרת של טעויות סביב מציאות שאיננה מתחלפת

אפילו ברגע אחד של שתיקה אי אפשר לשבור אותה

היו כאן דרכים לא סלולות

נסעתי בהן עד שלא יכולתי להגיע רחוק יותר

כבר לא מפזר בדלים בכל מקום

לא עוצר במקומות שאין בהם סוף

תספר לי כמה זה נכון

ששניים כמונו הולכים לאיבוד

שרשרת של טעויות, ילדים יפים

מרחוק שמש גדולה מביטה עלי

הייתי פעם אמיתי עכשיו זה הורג אותי

אני לא מצליח לצאת מזה בלי להרגיש

דף של מילים משורבטות

ערפל כבד על העיר

מה איבדנו כאן שיש לנו להחזיר

שרשרת של טעויות אנחנו כבר לא סופרים

עוד נקודה ועוד נקודה

סופג בלי הפסקה

בארבע לפנות בוקר מתעורר

אולי בוקר חדש מאיר משהו כואב

יוצא מהחדר

מביט במסדרון

אין שם שום דבר טוב לקרוא

רק שלטים שמבשרים שרשרת של טעויות

כל מה שהיה עד עכשיו, כל מה שהוביל אותי לכאן, זו רק שרשרת של טעויות 

לצאת אל הרחוב ולרוץ

אני רוצה לצאת אל הרחוב ולרוץ

לראות את השמיים מלווים אותי

בזמן שהאדמה נשארת יציבה מתחתיי

אי אפשר לעצור את הזמן

אי אפשר לקחת במובן מאליו את מה שלא קיים

האורות מסנוורים, מישהו עומד לפניי, הוא כבר עבר אותי

עכשיו אני יכול להרגיש בטוח

אין כאן סימנים שעפים ברוח

רוצה לצאת אל הרחוב ולרוץ

המילים נעטפות בשתיקה

אי אפשר לקחת מהזמן את מה שהוא כבר נתן

אני רוצה לצאת אל הרחוב ולרוץ

הכלובים נפתחים

האורות מסנוורים

כולם מוכנים בזירה, מחכים שאבוא כאחד

עומד בודד מול המספרים

אחד ועוד אחד זה לא תמיד התשובה הנכונה

אני שוקע בזמן שהמדדים ממריאים במקום אחר

רוצה לצאת הרחוב ולרוץ

להמריא מתוך גחמה קטנה פשוטה

חלונות הראווה יישברו, זה הגיוני, אין להם מה למכור עכשיו 

סגור בתוך חדר קטן, כל מה שאני רוצה, זה לצאת מכאן ולרוץ 

כל הדברים שהיו אמורים להתחבר

כל הדברים שהיו אמורים להתחבר נשארו בצד

אנחנו לא אחראים לכל מה שטוב

גם מה שרע כבר לא מצליח להזיז אותנו

אז אולי עדיף לא לנסות

המהפכות יתחילו בלעדינו

גם האורות החזקים מסנוורים בלי סיבה

ואנחנו עומדים בתחנה מחכים שמישהו יעצור

אולי נצליח להתקדם עוד קצת בטרם נעצור

כל הדברים שהיו אמורים להתחבר נשארו בצד

אין לנו הרבה ברירות

הרי הטוב והרע הם אותו דבר

מה נעשה שהכל יחשיך?

עומדים בקצה של הזמן

ליד הבית הישן

מהיכן שפעם יצאנו למסיבות של הלילה

בשביל לחזור מוקדם בבוקר

כל הדברים שהיו אמורים להתחבר

עכשיו אין עליהם שום תווית

המחיר בתג כבר השתנה כמה פעמים

ואנחנו נשארנו מרוקנים

אולי אם היינו יודעים

שהדרך הלוך היא כמו הדרך חזור

לא היינו מבקשים לנסוע בלי הפסקה

על אותו כביש ישן, בזמן שמסביב הכל מת כאן לאט 

כל הדברים שהיו אמורים להתחבר, אלה הדברים שהיו אמורים להישאר

סיפורי חיים נפגשים

ואחרי שטרקנו את הדלת בחוזקה

והכל יצא מבלי להשאיר סימן

הרדיו ניגן שירים של פרידה

ואנחנו עמדנו עם פנים אל הים

הזמן חלף, התקצר, התארך

שום דבר לא הרגיש כמו הכאב

אורות חזקים מהבהבים מבפנים

משהו הורג ושום דבר לא מחזק

אחרי שטרקנו את הדלת בחוזקה

פתאום את עצמנו באמצע השדרה

פנים מול פנים, עיניים זרות

אנחנו עומדים לבד וסביבנו זרים

סיפורי חיים פתאום נפגשים

חיוך אחד, וכמה מילים

פתאום הכל ברור, פתאום הכל משלים

לא מכופפים ידיים, לא מבקשים להסתיר

את מספרת על נסיעה ועבודה

אני מספר לך על חיים ותוכניות

הכל על פי שגרה

שום דבר שלא הכרת

אני לומד אותך בשניות

את כבר הבנת את הכוונה

אחרי שטרקנו את כל הדלתות בחוזקה

פתאום באמצע השדרה, התברר שהכל מיותר 

על פגישה מקרית ככה פתאום באמצע החיים