סיפורי חיים נפגשים

ואחרי שטרקנו את הדלת בחוזקה

והכל יצא מבלי להשאיר סימן

הרדיו ניגן שירים של פרידה

ואנחנו עמדנו עם פנים אל הים

הזמן חלף, התקצר, התארך

שום דבר לא הרגיש כמו הכאב

אורות חזקים מהבהבים מבפנים

משהו הורג ושום דבר לא מחזק

אחרי שטרקנו את הדלת בחוזקה

פתאום את עצמנו באמצע השדרה

פנים מול פנים, עיניים זרות

אנחנו עומדים לבד וסביבנו זרים

סיפורי חיים פתאום נפגשים

חיוך אחד, וכמה מילים

פתאום הכל ברור, פתאום הכל משלים

לא מכופפים ידיים, לא מבקשים להסתיר

את מספרת על נסיעה ועבודה

אני מספר לך על חיים ותוכניות

הכל על פי שגרה

שום דבר שלא הכרת

אני לומד אותך בשניות

את כבר הבנת את הכוונה

אחרי שטרקנו את כל הדלתות בחוזקה

פתאום באמצע השדרה, התברר שהכל מיותר 

על פגישה מקרית ככה פתאום באמצע החיים

חלונות ראווה

אורות נוצצים מאירים על השדרה

בחלונות הראווה אי אפשר לראות שום דבר חדש

אין כאן גיטרה שתיילל בחזרה אל השתיקה

והתנועה מסביב כבר לא זורמת כמו פעם

עומד בקצה של רחוב

זוכר פוסטרים גדולים שמבשרים על משהו טוב מתקרב

עכשיו מתבונן על דלת הבניין

לא נכנס ולא יוצא, בינתיים נותן לעצמי עוד דקה של הפסקה

סימנים חדשים לא מעירים עכשיו את הדממה

משהו קורה כאן אבל בעצם במקום אחר

אני מעביר מסכים ומנסה לגלות

מי היה כאן לפניי, מי יבוא אחריי

כל כך הרבה שתיקות יכולתי לפרק

במשפט אחד שמסכם את הכל

אך תמיד ברגע המכריע

הוא משאיר אותי משותק

אורות זוהרים מאירים את השדרה

אף אחד לא חולף

אין תנועה בבתים

לא שומעים טיפות של מים או מכונות עובדות

עומד בכניסה לבניין, לא נכנס לא יוצא

נותן לעצמי עוד דקה של הפסקה

ובינתיים משהו אמור להתחיל

בחלונות הראווה שום דבר חדש 

כשאין כלום בחלונות הראווה, מה נותר לנו?