שרשרת של טעויות

שרשרת של טעויות סביב מציאות שאיננה מתחלפת

אפילו ברגע אחד של שתיקה אי אפשר לשבור אותה

היו כאן דרכים לא סלולות

נסעתי בהן עד שלא יכולתי להגיע רחוק יותר

כבר לא מפזר בדלים בכל מקום

לא עוצר במקומות שאין בהם סוף

תספר לי כמה זה נכון

ששניים כמונו הולכים לאיבוד

שרשרת של טעויות, ילדים יפים

מרחוק שמש גדולה מביטה עלי

הייתי פעם אמיתי עכשיו זה הורג אותי

אני לא מצליח לצאת מזה בלי להרגיש

דף של מילים משורבטות

ערפל כבד על העיר

מה איבדנו כאן שיש לנו להחזיר

שרשרת של טעויות אנחנו כבר לא סופרים

עוד נקודה ועוד נקודה

סופג בלי הפסקה

בארבע לפנות בוקר מתעורר

אולי בוקר חדש מאיר משהו כואב

יוצא מהחדר

מביט במסדרון

אין שם שום דבר טוב לקרוא

רק שלטים שמבשרים שרשרת של טעויות

כל מה שהיה עד עכשיו, כל מה שהוביל אותי לכאן, זו רק שרשרת של טעויות 

לצאת אל הרחוב ולרוץ

אני רוצה לצאת אל הרחוב ולרוץ

לראות את השמיים מלווים אותי

בזמן שהאדמה נשארת יציבה מתחתיי

אי אפשר לעצור את הזמן

אי אפשר לקחת במובן מאליו את מה שלא קיים

האורות מסנוורים, מישהו עומד לפניי, הוא כבר עבר אותי

עכשיו אני יכול להרגיש בטוח

אין כאן סימנים שעפים ברוח

רוצה לצאת אל הרחוב ולרוץ

המילים נעטפות בשתיקה

אי אפשר לקחת מהזמן את מה שהוא כבר נתן

אני רוצה לצאת אל הרחוב ולרוץ

הכלובים נפתחים

האורות מסנוורים

כולם מוכנים בזירה, מחכים שאבוא כאחד

עומד בודד מול המספרים

אחד ועוד אחד זה לא תמיד התשובה הנכונה

אני שוקע בזמן שהמדדים ממריאים במקום אחר

רוצה לצאת הרחוב ולרוץ

להמריא מתוך גחמה קטנה פשוטה

חלונות הראווה יישברו, זה הגיוני, אין להם מה למכור עכשיו 

סגור בתוך חדר קטן, כל מה שאני רוצה, זה לצאת מכאן ולרוץ 

כל הדברים שהיו אמורים להתחבר

כל הדברים שהיו אמורים להתחבר נשארו בצד

אנחנו לא אחראים לכל מה שטוב

גם מה שרע כבר לא מצליח להזיז אותנו

אז אולי עדיף לא לנסות

המהפכות יתחילו בלעדינו

גם האורות החזקים מסנוורים בלי סיבה

ואנחנו עומדים בתחנה מחכים שמישהו יעצור

אולי נצליח להתקדם עוד קצת בטרם נעצור

כל הדברים שהיו אמורים להתחבר נשארו בצד

אין לנו הרבה ברירות

הרי הטוב והרע הם אותו דבר

מה נעשה שהכל יחשיך?

עומדים בקצה של הזמן

ליד הבית הישן

מהיכן שפעם יצאנו למסיבות של הלילה

בשביל לחזור מוקדם בבוקר

כל הדברים שהיו אמורים להתחבר

עכשיו אין עליהם שום תווית

המחיר בתג כבר השתנה כמה פעמים

ואנחנו נשארנו מרוקנים

אולי אם היינו יודעים

שהדרך הלוך היא כמו הדרך חזור

לא היינו מבקשים לנסוע בלי הפסקה

על אותו כביש ישן, בזמן שמסביב הכל מת כאן לאט 

כל הדברים שהיו אמורים להתחבר, אלה הדברים שהיו אמורים להישאר

סיפורי חיים נפגשים

ואחרי שטרקנו את הדלת בחוזקה

והכל יצא מבלי להשאיר סימן

הרדיו ניגן שירים של פרידה

ואנחנו עמדנו עם פנים אל הים

הזמן חלף, התקצר, התארך

שום דבר לא הרגיש כמו הכאב

אורות חזקים מהבהבים מבפנים

משהו הורג ושום דבר לא מחזק

אחרי שטרקנו את הדלת בחוזקה

פתאום את עצמנו באמצע השדרה

פנים מול פנים, עיניים זרות

אנחנו עומדים לבד וסביבנו זרים

סיפורי חיים פתאום נפגשים

חיוך אחד, וכמה מילים

פתאום הכל ברור, פתאום הכל משלים

לא מכופפים ידיים, לא מבקשים להסתיר

את מספרת על נסיעה ועבודה

אני מספר לך על חיים ותוכניות

הכל על פי שגרה

שום דבר שלא הכרת

אני לומד אותך בשניות

את כבר הבנת את הכוונה

אחרי שטרקנו את כל הדלתות בחוזקה

פתאום באמצע השדרה, התברר שהכל מיותר 

על פגישה מקרית ככה פתאום באמצע החיים

טעויות

ועכשיו הזמן כמו קופא מעצמו

אתה לא יכול לחזור אחורנית לתקן

אתה לא יכול להתקדם בלי ליפול

כל כך הרבה טעויות אתה עושה

אתה לא מבין איך זה לא נשאר שלם

כל מגע יכול להפיל את מה שאתה מנסה ליצור

עיניים עצובות מביטות בך

לא בחרת לעמוד מולן

אך הן לא יעזבו אותך

ועכשיו הזמן כמו קופא מעצמו

מישהו אחר לקח הכל

אתה מפחד להפיל את מה שנשאר

כל כך הרבה טעיות במשפט אחד

אתה לא מבין איך הוא נשאר שלם

גם העננים מתרחקים מהשמיים בסערה

רוצה לצרוח, אולי מישהו יצליח לעצור

אתה יודע, כמה סימנים יש הרחק מפה

תאמר לי, אם כבר מצאת את הדרך

מבט אחד, מגע אחד

משהו מת, משהו נולד

ואתה עם הטעויות, משלים עוד פרק שלא נגמר

עוד טעות ועוד טעות, ואתה לא מבין איך כל זה נשבר

אני מבטיח לך

את יכולה לעזוב את ידיי

להניח אותי בצד וללכת לדרכך

את יכולה לכבות את האור

לסגור את החלון, אין צורך שתדליקי את הרדיו

אני מבטיח לך

לא אחזור לאחור

אל זיכרון שלא מצליח למות

אל געגוע שחותך במה שנשאר מהבשר החי

את יכולה לקחת את הרכב ולנסוע

את לא חייבת להשאיר מכתב

את לא צריכה לכתוב לי הודעה

הכל ברור, הכל ידוע, אין כאן שום דבר חדש

אני מבטיח לך

לא אחזור לאחור

לא אכתוב געגועים על החול

שיבוא הים וייקח אותם איתו

אין לי מושג איך נכתבים סיפורים

הרי בסוף כולם מתים, כל הגיבורים, כל הדמויות

אין כאן מלכים ולא ילדים יפים

את לא חייבת להשאיר בשבילי את הדלת פתוחה

אני לא אלך לאחור

לא אצא לשוטט בשבילים לא מוכרים יותר

לא אתחפר בתוך עצמי

אל תבקשי ממני להודיע לך איפה אני

אין בזה צורך יותר

אני לא זקוק לזמן שלך

לא מבקש ממך לעזור לי להימלט

אני לא אחזור יותר לאחור 

לא אחזור לאחור, לא אשקע, לא אתפתה לעצב

ראיתי אותך בימים הטובים

ראיתי אותך בימים הטובים

כשהאור הגדול ליווה אותך

את חצית את הנהר

חיכית לי בצד השני כל הלילה

ראיתי אותך בזמן שהלהקה ניגנה

ושנינו זזנו בעדינות

לא פחדנו להישבר

פשוט לא רצינו לאבד את הרגע

ראיתי אותך אז

אני מביט עלייך היום

המרחק מתעצם

זה הכביש שמוביל לשום מקום

ירייה בגב

זה כל מה שאני זוכר

זה כל מה שאני לוקח

שהכאב החד מפלח את האוויר

ראיתי אותך טורפת בעיניים

מלאת תשוקה כשאת בונה

מלאת זעם כשאת הורסת

עכשיו משהו נשאר בודד

על השולחן כבר אין יותר סימנים חדשים

מישהו לקח אותך לסיבוב

ואת נשארת רחוק מהעין

לא ידעת שהמרחק מהלב מתארך באותו זמן

ראיתי אותך בימים הטובים

עולה על הכביש ונוסעת

ראיתי אותך מחכה לי שאגיע

ואז הכל נשרף,  בבת אחת הכל עלה באש

הימים הטובים, הם עדיין כאן?