ועכשיו הזמן כמו
קופא מעצמו
אתה לא יכול לחזור
אחורנית לתקן
אתה לא יכול להתקדם
בלי ליפול
כל כך הרבה טעויות
אתה עושה
אתה לא מבין איך זה
לא נשאר שלם
כל מגע יכול להפיל
את מה שאתה מנסה ליצור
עיניים עצובות
מביטות בך
לא בחרת לעמוד מולן
אך הן לא יעזבו
אותך
ועכשיו הזמן כמו
קופא מעצמו
מישהו אחר לקח הכל
אתה מפחד להפיל את
מה שנשאר
כל כך הרבה טעיות
במשפט אחד
אתה לא מבין איך
הוא נשאר שלם
גם העננים מתרחקים
מהשמיים בסערה
רוצה לצרוח, אולי
מישהו יצליח לעצור
אתה יודע, כמה
סימנים יש הרחק מפה
תאמר לי, אם כבר
מצאת את הדרך
מבט אחד, מגע אחד
משהו מת, משהו נולד
ואתה עם הטעויות,
משלים עוד פרק שלא נגמר
עוד טעות ועוד טעות, ואתה לא מבין איך כל זה נשבר
