זה כמו לנסות
ולעבור קיר
כמו להיכנס אל כלוב
אריות ולצפות להישאר בחיים
זה כמו אבק שמטייל
על הגוף
כתם גדול שלא מצליח
להיעלם
זו שתיקה אחת חדה
שחותכת בבשר הדק
זה דם שמטפטף בכל
פינה
זה לכלוך שאי אפשר
לנקות
ילד שלא מפסיק
לבכות
כל כך הרבה דברים
מוטלים על השורה
זה כמו כיתת יורים
בשדה פתוח
ים סוער שאי אפשר
להימלט ממנו
אדמה שרועדת מתחת
לרגליים, שמיים מתפצלים לשניים
זה הצער, זו הבושה
זה הכאב, וחוסר
האונים
תחושה של מלחמה שאי
אפשר לנצח
זירה שנכנסים אליה,
בלי כפפות
זה שום דבר וזה הכל
זה שנים שחלפו וכמו
לא השאירו חותם
זה פצע מדמם, חתך
עמוק
אי אפשר להימלט
מתחושה של סוף
כביש לשום מקום
עיירה בלי יציאה
דלתות ננעלות
בפתאומיות
אין שום דבר בחוץ
רק שממה
ככה זה מרגיש, בדיוק ככה
