אחזתי ביד שלך
בלי שהבטנו זה בזו
פחדתי כל כך
שנרגיש זרים
ידעתי שברגע אחד
הכל יכול להשתנות
לתמיד
את תעצרי כאן
אראה בתנועות של הגוף
שלך
שאין טעם להמשיך ללכת
אני אעצור מונית
ואמשיך לבד
אבל לא אמרתי לך כלום
אנשים מתאהבים מהר
מדי
אנשים מתרסקים אל תוך
שירים של אחרים
אנחנו לא מחפשים
מלאכים משלנו
לא רצינו לבנות חומות
שיגנו עלינו
מחלונות הראווה,
ראינו
איך החיים נראים בצד
השני של האור
את לא דיברת איתי
לא על כיכרות מלאות
אדם
ולא על בתי קפה,
שם מצאת את עצמך
שוב ושוב באותה התנועה
אני לא ביקשתי לספר
לך
על לילות אבודים בחדר
קטן
ואיך הבטתי בגברים
ההם
רציתי להיות כמוהם
לקחת אותך בידיים
ולרקוד איתך כל הלילה
עד שיעלה האור הראשון
עד שיצאו האוטובוסים
שוב מהתחנה
אבל לא חשבתי על זה,
לא אמרתי לך כלום
רק אחזתי ביד שלך
פחדתי שנרגיש זרים
פתאום
פחדתי שזה ייגמר,
ולא תהיה לי סיבה
אני מוכן להישבע
אם תרצי לעולם לא אלך
אם תבקשי,
לעולם לא אתן לך ללכת
רק נתהלך ברחוב
נביט על אנשים אחרים
ונשאל את עצמנו
מה הפריד בינינו לבינם
הרי כמו שאנחנו זרים
עכשיו
יכולנו להיות שייכים
להם
אחזתי ביד שלך
ופחדתי שתשאלי אותי,
מה קרה
בשנייה אחת
יכולנו להיות זרים
יכולנו להתרסק
אל תוך שירים של מישהו
אחר
שיר ישן על זרות , בדידות, ופחד בלתי נגמר
