כמה מילים על עצמי

שלום רב, שמי לירון תמם, בן 38, נשוי, גר בכפר סבא עם אשתי ועם הכלבה שלנו. יש לי תואר ראשון במדעי המדינה, תואר שני בגישור ותואר שני נוסף במינהל ומדיניות ציבורית. אני עובד בתור כותב תוכן לאתרי אינטרנט, ובזמני החופשי אני רץ למרחקים ארוכים.

בגיל עשר התחלתי לכתוב שירים וסיפורים, בתחילה למגירה, ובסביבות שנת 2000, התחלתי לפרסם אותם באתרי שירה ופרוזה ברחבי הרשת, אותם לשמחתי קורא קהל גולשים נאמן.

עם השנים נוצר אצלי מאגר שירים ובמאי 2013 החלטתי להקים אתר משלי. לירון תמם-שירים חדשים, האתר מתעדכן מדי שבוע בשירים חדשים וישנים. לצד האתר פועל גם עמוד פייסבוק, העמוד של לירון תמם, בו חברים כבר למעלה, נכון למאי 2017, למעלה מ-840 חברים.

בבלוג אני מפרסם שירים שלא מופיעים בשום מקום, כולל לא באתר והוא מאפשר לי לשמור על קשר ישיר עם הגולשים. אני מזמין אתכם לקרוא את השירים, להגיב ואם אתם מעוניינים לשאול שאלות או להעיר הערות, אתם מוזמנים ליצור איתי קשר במייל: tamam231@gmail.com.

מצפה לשמוע מכם,
לירון
‏הצגת רשומות עם תוויות אושר. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אושר. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 21 ביוני 2014

דרך האימה

דרך האימה נגיע אל התחושה
אצלה נוכל לבנות בית חדש
עשוי פלדה וקירות ברזל
דרך האימה לא ניכנע לאש

נוכל לרקוד בלי להתכסות במסכה
אם רק נדע מה הצליל הבא
נעריך את אורך המילים
נחזיק מקל שיעמיד אותנו זקופים

דרך האימה נגיע אל התחושה
כמו שני תופרים מנוסים
נדע לשים את המחט בנקודה הנכונה
נחבר אשליה ומציאות לגוף אחד

נוכל לרקוד בלי להרגיש זקנים
האושר הוא לא רק מתנת אלים למדוכאים
יש בנו משהו אמיתי עד כדי גיחוך
לעיתים אנחנו לומדים גם לעוף בטעות

באור שמש חזקה מתחת לעצים שלווים
עליהם נשארו עלים שלמים
עמדנו שנינו מול עיניי העולם
דרך האימה הגענו לתחושה

לא נתכסה יותר שמיכות עבות
לא נהיה יותר ילדים עשויים מנוצות
לכל אחד מאיתנו יש שעון וזמן משלו
דרך האימה נדע לבעוט כדי לשרוד

אז בואי נרקוד עוד פעם אחת
כמו אז כשהגן התכסה ירוק
אנחנו לא צריכים את המבטים ולא את השתיקות
דרך האימה נמצא את הדרך אל התחושות


לא סרט אימה, רק מה שאנחנו עוברים עם עצמנו 

יום שלישי, 3 ביוני 2014

לכתוב לך את המילים

לכתוב לך פעם אחרונה את המילים
להניח אותן לידך
ואז להתחיל לצעוד איתך לאט
מוסיפים עוד חלק לשלם
בסוף יהיה לנו בית או משהו כזה

זה לא רק עניין של אהבה
גם לא עניין של מקריות
הקיום הוא ממשי
עוד מעט ישתנה
יתגלה ויצא לאור אל חלל האוויר

לכתוב פעם אחרונה את המילים
בתחושה של מנצחים
בלי מסכה של מפסידים
לגלות איתך את האושר
ואחר כך להתגבר על העצבות

כותב לך את המילים בפעם האחרונה
את הדרך עשינו
עכשיו אנחנו לא זקוקים למקל הליכה
אין לנו צורך גם בחספוס שימנע ספק  
אם אפשר אז רק תנועה

לכתוב לך את המילים בפעם האחרונה
ואז להתעורר מוקדם
במכה אחת, בזמן אחד
לגלות אותך ואז במקרה להכיר אותי
המילים יהיו לנו עדות ביום כזה או ביום סגריר

לא להתחבא, לא לברוח
אנחנו זקוקים לקירות אבל יכולים לוותר על סימנים
לכתוב לך את המילים ולהניח אותן לידך
בתחושה של מנצחים
בהימור שיותר לא מפסידים   


לכתוב עוד פעם , לכתוב לך 

יום רביעי, 16 באפריל 2014

חסרי בית

מביט בך מרחוק
אולי את מאושרת
תני לי סימן אחד
שזו לא טעות של הזמן

בדרכנו שלנו, גם אנחנו חסרי בית
מתנחמים בספה הקטנה ובמסך מהבהב
חסרי בית זרוקים ברחובות בלי קירות
אז, בלונה פארק עם שומרים חמושים, הרגשנו חשופים

עכשיו מביט בך מרחוק
אולי את מאושרת
תני לי סימן
שזו לא טעות של רגע אחד

תמיד חוזרים אל החדר החם
כוס קפה ליד המיטה
כל בוקר מתעוררים והולכים לעבוד
אנחנו לא יכולים להיות רעים

בינינו, אנחנו לא צריכים
רחמים או חבלים שיצילו אותנו מטביעה
עכשיו אנחנו משחקים
אבל לי יש שיערות לבנות, ואת לא זוכרת שום דבר

שכרנו מילים בשביל שיהיו לנו שירים
עכשיו מביט בך מרחוק
אולי תוסיפי אותם אלינו
יהיה לנו במה להחזיק

תספרי לי אם את מאושרת
בין תמונה אחת לאחרת
מביט בך מרחוק, אני יודע כמה זה צר
אנחנו חסרי בית אבל יש לנו חדר חם  


והכל מסתכם בשאלה מה זה בית 

יום שבת, 22 בפברואר 2014

ספר פתוח

נסענו לחפש מקום
רציתי שתהיי מאושרת
מכל הדברים שעברנו
עכשיו אנחנו מתקרבים

בבית השארנו ספרים פתוחים
כשנחזור , נשב ונקרא
אולי נבין, מה אנחנו בעצם אומרים
את שוב תספרי לי על חלומות ילדות


לא סיפרתי לך איך אתמול ברכבת
הקשבתי לשיחות של אחרים ולא הרגשתי דבר
רואה את הידיים אוחזות בהגה
לא רועד, לא מפחד יותר לסטות בכוונה
אולי זה כבר לא אומר שום דבר

נסענו לחפש מקום
אנשים הציעו הרבה
בראש שלי, החלומות עדיין מהדהדים כבד
יכולנו להתרסק , להשאיר קצת דם
אבל את העדפת לעשות את זה ישר


זוכר תמונות ממקומות אחרים
ימים טובים שמתקפלים לשניים
ואחר כך חוזרים אלינו בלילות עמוסים
את עמדת בצד , ניסית להרגיש
רציתי שתהיי מאושרת


נסענו לחפש מקום
רשימות מלאות, כללים ברורים
ברכבת בדרך חזרה חשבתי
איך השתנינו ואז חזרנו להיות אנשים
אולי זה כבר לא אומר שום דבר


יש כללים ברורים במשחק
שניים כותבים , אחר כך משחקים
אחרים מריעים מהצד
אני לא מנסה להחליף צדדים
רק רוצה שתהיי מאושרת



נוסעים לחפש מקום שיתאים לכולם, ואני בסך הכל רוצה שתהיי מאושרת