כן, אני אוהב את
הספסלים שליד הכביש
אוהב את השדרה
שמפרידה בין צד לצד
את התעלות שנכנסים
לתוכן ויוצאים בצד שני של הרחוב
אני אוהב את
המנהרות הארוכות, שאפשר לדמיין בהן תאונות שרשרת
אני בחור עירוני,
זה אף פעם לא ישתנה
אורות נוצצים על
מדרכות כבדות
חלונות ראווה
גדולים עם פוסטרים מסנוורים
אני אוהב את בתי
הקפה הישנים
המון אדם יושב וקם,
ואני ביניהם, כמעט מוכר
אני בחור עירוני,
זה אף פעם לא ישתנה
גם כשאניח את
הכרטיס על הדלפק
שורה עשירית במטוס
מעל הים
מביט על האיים
המפוזרים
תקוות ישנות
התפוגגו מהר
זה לא סיפור של
מנצחים
רק חסרי בושה
ואני כאן בשביל
לחצות את הרחוב הזה
בתחושה של הישג
כשבמרפסות, כרזות
מזמן אחר
אני אוהב לוחות
המודעות, אחת תלויה על השנייה
את החתולים
שמתחבאים בין פחי האשפה
כן, אוהב לצאת
בריצה מהירה לשום מקום ובחזרה
הכל מוכן, שום דבר
לא אמיתי
זה כמעט מרגיש, אבל
אני בחור עירוני
אני אוהב את העיר, כאילו היא שלי
