אנחנו לא הטיפוסים שמנצחים

ראיתי את המכוניות עוברות בשיירה בדרך הראשית

חלונות סגורים,  רמזורים ירוקים

לא יכולתי לזהות את הפנים

המשכתי ללכת עד שהשיירה חלפה

אנחנו לא הטיפוסים שמנצחים

תביטי עלינו, ככה אנחנו נראים

אנחנו לא הטיפוסים שיודעים את כל התשובות

אנחנו לא שומרים מקום לשקרים

אם את רוצה שאעמוד לצידך

תאמרי לי איפה הצבת את הדגלים

אני אחכה לך עד שהערב ירד

ולא תישאר מאיתנו שום נחמה

ראיתי את המכוניות עוברות בשיירה בדרך הראשית

חלונות סגורים, רמזורים ירוקים

לא יכולתי לזהות את הפנים

המשכתי ללכת עד שהשיירה חלפה

אנחנו לא הטיפוסים שמנצחים

לא תולים מודעות בלוח הראשי

רק מביטים אל הגדר

ילדים משחקים שם, ואנחנו בחוץ משתדלים להישמר

אם את רוצה שאעמוד לצידך

תאמרי לי איפה התקנת את הדגלים שלך

אני אלך ואחפש אותם עד שהכל ייעלם

אל תדאגי, אשאר גם אחרי שהאור ייכבה 

הייתי שמח לדעת שזה לא נכון אבל זה היה משנה משהו? 

בשביל להמשיך

לא שם לב לפריחות ולא לנופים

דגלים לא עושים לי שום דבר

אז אל תנסי לפתות אותי

באמונות טפלות ובזיכרונות מחיים רחוקים

יש לי מספיק משלי, ומדי פעם אני מוריד

בשביל להמשיך

פלאפונים מתנפצים, ואנחנו יוצאים

דחייה קלה, איחורים כבדים

לא מסתפקים במילים

אז אל תנסי לפתות אותי

בשקיעות עגומות וזריחות נשגבות

כתבתי עליהן סיפורים, עכשיו אני מוריד

בשביל להמשיך

זוכר כשנפגשנו בפעם הראשונה

צחקנו המון בלי לדבר

בראש רצו לי סרטים וכתבתי מילים

היה בי משהו אחר

את לא ניסית להבין

ברקע אנשים רצו לכיון השני

אני לא קורא ספרי אימה

וטקסים עושים לי רע

אז אל תנסי לפתות אותי

בשולחנות ערוכים ובשניים

שלא מסוגלים להוציא מילה

כתבתי עליהם לא מעט

עכשיו אני כאן בשביל להמשיך  

לא עוצר לראות דברים אחרים רק אותך ואחר כך ממשיך