כמה מילים על עצמי

שלום רב, שמי לירון תמם, בן 38, נשוי, גר בכפר סבא עם אשתי ועם הכלבה שלנו. יש לי תואר ראשון במדעי המדינה, תואר שני בגישור ותואר שני נוסף במינהל ומדיניות ציבורית. אני עובד בתור כותב תוכן לאתרי אינטרנט, ובזמני החופשי אני רץ למרחקים ארוכים.

בגיל עשר התחלתי לכתוב שירים וסיפורים, בתחילה למגירה, ובסביבות שנת 2000, התחלתי לפרסם אותם באתרי שירה ופרוזה ברחבי הרשת, אותם לשמחתי קורא קהל גולשים נאמן.

עם השנים נוצר אצלי מאגר שירים ובמאי 2013 החלטתי להקים אתר משלי. לירון תמם-שירים חדשים, האתר מתעדכן מדי שבוע בשירים חדשים וישנים. לצד האתר פועל גם עמוד פייסבוק, העמוד של לירון תמם, בו חברים כבר למעלה, נכון למאי 2017, למעלה מ-840 חברים.

בבלוג אני מפרסם שירים שלא מופיעים בשום מקום, כולל לא באתר והוא מאפשר לי לשמור על קשר ישיר עם הגולשים. אני מזמין אתכם לקרוא את השירים, להגיב ואם אתם מעוניינים לשאול שאלות או להעיר הערות, אתם מוזמנים ליצור איתי קשר במייל: tamam231@gmail.com.

מצפה לשמוע מכם,
לירון

יום ראשון, 31 ביולי 2016

גיטרה

בואי תתני לגיטרה לנגן
ובסוף היום כשכולם ילכו לישון
תישארי קרוב, אולי זה יעזור
לא יכול לכתוב יותר את הזמן

אל תנסי לפתות אותי עכשיו
הגיטרה הזאת, לא תנגן את עצמה
מילים ועוד, בסוף נשארים לבד
אולי טעינו בברירה

תישארי את הגיטרה בצד
היא תנגן בלי כוונה, תשיר בלי הפסקה
תיילל אותנו לאט
מילים ושקרים, לא תמיד יכול להבדיל


אין לו משמעות לשיר, רק שלוש בתים

יום רביעי, 20 ביולי 2016

נערה עם אופניים

איפה את, נערה עם אופניים
משכת אותי כל הדרך
עד שנעלמת
אולי ראית שאני יכול לעשות את זה בדרכי

איפה את, נערה עם אופניים
השתחררנו מהחדרים, יצאנו מהכלובים
עכשיו הדרך חופשית
אנחנו יכולים להיות שוב פעם אנשים שלמים

עומדים זקופים
תנועה אחת ועוד אחת
מתקרבים לעיקר
אולי נעצור לפני שיהיה מאוחר

איפה את נערה עם אופניים
ראיתי אותך מדוושת לפניי
הסיבוב היה מפותל
לעיתים מישורי, לעיתים העלייה הביאה איתה ירידה

יכולתי לראות את הקצה מתקרב
יכולתי לראות אותנו בורחים
בזמן ההוא, מול מגע אחד
הכל פתאום נשכח

נערה עם אופניים, איפה את עכשיו
השביל עוד מעט נגמר
אני אמשיך אל מקום אחר
מקווה לראות אותך לפני שכל זה ייעלם



נערה עם אופניים נסעה לפניי בשביל, משכה אותי כל הריצה, בלי שהיא יודעת את זה

יום ראשון, 3 ביולי 2016

שום דבר כאן לא מובן מאליו

דברים נופלים מהידיים
העור נקרע מהגוף
העיניים לא רואות
משהו אמיתי מתרחש בחוץ

פחד הוא דבר חזק אמרתי לך
אי אפשר להתגבר עליו בלי להילחם
הלכתי לפינה, ניסיתי לשבור את כל מה שאני אוהב
רציתי להישאר קרוב בשביל לשרוד עוד יום אחד

אני מוכן לצאת החוצה,
אל המרחב האסור
מביט בעיניים שלך ויודע
מותר לוותר אך אסור להיעלם, אסור לברוח מפה

אני אוהב כשאת צוחקת
אוהב כשאת מספרת לי סיפורים
חלומות גדולים נעים בינינו
כמו בהתנגשות של קרחונים

הפחד הוא דבר חזק
ייקח אותו לאן שאנחנו רוצים
אם נשרוד הלילה, נצליח גם מחר
אני מבטיח לך דברים שאין להם בסיס

אורות מאפילים עלינו
כוחות חזקים מנסים להזיז אותנו
אם נלחם אז נצליח, אם ניכשל אז נברח
שום דבר כאן לא מובן מאליו



אם מה שעוזר לנו לשרוד, הוא מה שמחזיק אותנו, אז נילחם עליו

יום שני, 13 ביוני 2016

להשיל פצעים

משיל מעצמי עכשיו את הפצעים שנותרו בי
דרך ימים שלא הצלחתי לתלוש מיומן ישן
ואת עומדת כאן מולי
מבקשת להחזיק אך שומטת
לכל אחד מאיתנו יש את הנסיבות שלו לאבד את הדרך

אני רוצה לספר לך משהו קטן
אך מפחד להתחיל משפט
משם הכל הרי מתגלגל
אל שאלות בלי תשובות
ספקות ופחדים שמחזיקים אותנו בקושי רב

במה אנחנו רוצים להאמין
משיל מעצמי עכשיו חרדות ישנות
בעזרת המבט שלך, כשאת נוגעת זה כבר יותר מדי
לכל אחד מאיתנו יש זיכרונות
ילדות שמתעקשת לא להיעלם מהלוח

שם, מול המיטה, אנחנו מבקשים לחזור להיות עצמנו
להיות שוב שלמים
כאילו פעם היינו, ומאז הדברים רק נעלמים
את לא אומרת לי מילה
מפחדת להסתבך, אני לא משאיר לך הרבה ספק

משיל מעצמי פצעים ישנים
ימים שנתלשו מיומנים
שוב פעם כתבתי לך שיר
ניסיתי להקפיד על המילים
אך בסוף אשרוף את הכל, ואת תישארי לצפות

כל אחד מאיתנו בוחר את הדרך שלו
געגועים שלמים אף פעם לא נפרסים
כדורים עפים סביב
יום אחד נצליח להבין
את ההבדל שבמחיר



עוד אחד מהרבה שירים על פצעים וכאבים 

יום ראשון, 29 במאי 2016

בקצה של היקום שלנו

בקצה של היקום שלנו
אין שדים שיכולים להפתיע אותנו
אין פנים עצובות שצריך ללטף
גם אצלנו הכל נע
בין משהו אמיתי לסרט אחר

עמדנו בזמנים
ראינו את המלחמה מתחילה
כשהיא נגמרה, אנחנו כבר הלכנו לאיבוד
שם ליד החיילים הנטושים
בקצה של היקום שלנו עוד נשאר מקום

לא תבקשי ממני להתפתות
גם באהבה שלנו יש קורבנות
מישהו בא, מישהו הולך
עם מה נהמר עכשיו
כל מה ששלנו כבר אבד מזמן

בקצה של היקום שלנו
אנחנו לא צריכים לפחד יותר
לא מאהבה, לא מסוף קרב
הרי יום אחד נעמוד מול המראה
נגלה את עצמנו עד שלא נעמוד בזה יותר

בואי אלי ותישארי
גם אני יודע לקחת אותך לסיבוב
בין החלומות למציאות
נצליח עוד להישאר
במקום אחד, בסיפור אחר

בקצה של היקום שלנו
אנחנו לא צריכים גדרות
אם נרצה ניפול, ואם נרצה
המילים לא יגיעו לסופן לעולם
אנחנו יכולים לנוע בין משהו אמיתי לסרט אחר 



בקצה של היקום שלנו עוד משהו יכול לקרות, אם רק נקווה לטוב

אם נתפשט עכשיו

אם נפשיט מעצמנו עכשיו
מחשבות ותחושות, זיכרון אחרון מימים שאינם
מה יישאר לנו לגעגוע
אי אפשר להימלט מהבטחות כתובות בדם 

אם נתפשט עכשיו
דרך הקצה של האור נוכל לראות את עצמנו
כמו שנבראנו לפני שהיה מאוחר להשתנות
כשנהיה גדולים נבין את משמעות הכוונה כשאין יותר לאן לחזור

יש במקום הזה משהו חזק
לוקח אותנו בסיבוב חד
ויש בחדר הזה תחושה מהעבר
לא מצליחים להתנתק, אי אפשר להתבלבל, השקר בתוך האמת  

אורות חזקים מסנוורים
ויש עיניים שלא יכולות לראות דבר  
אם נתפשט עכשיו
נצטרך לנקות את עצמנו מאבק

אם נתפשט עכשיו
הכל יהיה מכוון ליום אחד
שם הזיכרון חזק כל כך
מה נשאר לנו מכל זה, מה הוביל אותנו לצאת מכאן

אם נתפשט עכשיו
מישהו ידאג לסמן אותנו בצד
ואם נצליח לצאת מזה
לא יישאר לנו דבר להילחם עליו 


אם נתפשט מה יישאר מאיתנו באמת? 

יום שישי, 13 במאי 2016

החלומות הגדולים

אחרי שכתבנו את כל המילים
התפרקנו מחלומות שווא
כל מה שנשאר לנו לגעת בו
זו התקווה שהדלקנו בתוכנו, להאיר את לנו את השביל

כן, הבערנו את האש
בשביל להרגיש את עצמנו חיים
יש לנו עוד סיכוי אחד
לפני שמישהו יגיע ויכבה את האור

כתבנו את כל המילים, עצרנו את עצמנו לפני הסיום
ככה אנחנו יודעים, איך לשקוע ואיך לקום
לעולם לא נופלים עד הסוף
תמיד משאירים מקום לאש לבעור בתוכנו

תחלמי את החלומות הגדולים
גם כשהמילים הופכות קטנות
יש לנו עוד סיכוי אחד
בקצה, אנחנו תמיד יכולים לשמור לעצמנו מרווח

אנחנו לא ניעלם, גם לא במקרה
אנחנו לא נתפורר אם לא תהיה לנו סיבה
האש הרי בוערת בתוכנו
זה החלום שלנו



אנחנו יכולים להיות עם מילים קטנות אך החלומות יהיו גדולים