להשיל פצעים

משיל מעצמי עכשיו את הפצעים שנותרו בי

דרך ימים שלא הצלחתי לתלוש מיומן ישן

ואת עומדת כאן מולי

מבקשת להחזיק אך שומטת

לכל אחד מאיתנו יש את הנסיבות שלו לאבד את הדרך

אני רוצה לספר לך משהו קטן

אך מפחד להתחיל משפט

משם הכל הרי מתגלגל

אל שאלות בלי תשובות

ספקות ופחדים שמחזיקים אותנו בקושי רב

במה אנחנו רוצים להאמין

משיל מעצמי עכשיו חרדות ישנות

בעזרת המבט שלך, כשאת נוגעת זה כבר יותר מדי

לכל אחד מאיתנו יש זיכרונות

ילדות שמתעקשת לא להיעלם מהלוח

שם, מול המיטה, אנחנו מבקשים לחזור להיות עצמנו

להיות שוב שלמים

כאילו פעם היינו, ומאז הדברים רק נעלמים

את לא אומרת לי מילה

מפחדת להסתבך, אני לא משאיר לך הרבה ספק

משיל מעצמי פצעים ישנים

ימים שנתלשו מיומנים

שוב פעם כתבתי לך שיר

ניסיתי להקפיד על המילים

אך בסוף אשרוף את הכל, ואת תישארי לצפות

כל אחד מאיתנו בוחר את הדרך שלו

געגועים שלמים אף פעם לא נפרסים

כדורים עפים סביב

יום אחד נצליח להבין

את ההבדל שבמחיר

עוד אחד מהרבה שירים על פצעים וכאבים 

ידית

את מחזיקה את הידית

לא יודע אם את סוגרת את הדלת

או פותחת אותה לרוחות שייכנסו פנימה

עומד ומביט בך מהצד

לא יודע מה אני אמור לומר

כל הלילה לא ישנתי מרוב חרדה

הקשבתי לקולות, מבפנים, מבחוץ  

כשאת לצידי, עטופה בשמיכה עבה

סוף החורף, תחילת האביב

חשבנו שעברנו הכל, שוב זה חזר

כל הערב אתמול, לא דיברנו

כשהלכת לישון, זה הרגיש רחוק

על המסך, רצים שחקנים, לא רואה שום דבר

לא חושב על ניצחונות והפסדים

רק תוצאה מכובדת לפני שנרדמים

אנשים לוקחים יותר ממה שהם צריכים

אנחנו לא משאירים דבר לעצמנו

אולי הלכנו רחוק מדי בלי להתקרב

השארנו מאחור כל כך הרבה דברים

מה הפלא שהזיכרונות מושכים אותנו לאט

את מחזיקה את הידית

לא יודע אם את נכנסת או יוצאת

לא אומרת מילה, מהמבט מנסה להבין הכל  

כשאת רחוקה, כותב את המילים, חושב אולי זה ישתנה

תמיד חוזרים אל אותו מקום, כבר חשבנו שזה יעבור 

החרדות האלה לא נעלמות, הן תמיד כאן, בין הפחדים ובתוכם 

איש עם כלב

איש עם כלב מסתובב בשכונה

מביט על השמיים, גשם חזק עומד לרדת

כך אמרו החזאים

ואז יהיה יותר חשוך, לא נוכל ללכת

אין יותר קולות של ילדות רק בועות אוויר

מתפוצצות בידיים שלנו , רחוק מהגוף שלנו   

ועל כל מה שנעשה תמיד נדמיין ,

שזה הדבר האחרון שלנו

הייתי רוצה להאזין למוזיקה ולכתוב את המילים

בלי להרגיש חרדה

קצף לא יצא לי מהפה

אוכל להמשיך הלאה

איש עם כלב מסתובב בשכונה , מביט בו ונרגע

הכל אותו דבר גם אצלנו

בסוף נהיה כמו הזוגות שמתעוררים בבוקר

בשביל לחתוך בבשר בלי פחד

עטוף במעיל שקניתי בשביל להרגיש מיוחד

מחכה לגשם שירד ולחשכה הגדולה

לא מוכן שייכנס שום דבר

חושב, עוד מעט הכל נגמר, מתחילים מחדש

מביט על האיש עם הכלב שמסתובב בשכונה

חושב עלינו, כמה הרבה יש לנו במעט וכמה מעט יש כאן

אנחנו תמיד מוצאים את הדבר הנכון לומר

חותכים בבשר בלי פחד, מאזינים למוזיקה בלי חרדה 

האיש זה אני או מישהו אחר, עדיין לא החלטתי באמת מי אני רוצה להיות