בין הטיפות

הלכנו בין הטיפות

אחרי שהרגנו את מי שאהבנו

בינתיים השלטים התחלפו

לא מוכרים כאן יותר חיים טובים

רק הבטחות לספק רצונות שעדיין מפעמים בתוכנו  

הלכנו בין הטיפות

דלתות נטרקו

אין יותר אנשים בחדר

כל הזיכרונות עפו עם הזמן

אנחנו כבר לא בני 16, עדיין לא יודעים יותר מאז

כלבים רצים במרחב, מישהו מיילל באופק

לאן נעלם הגעגוע אם הזיכרון לא מת

מבט אחד במראה, מתגלים כל הקמטים

הרגנו את מי שאהבנו

וקמנו במקומם לתחייה

השלטים התחלפו

כאן לא מוכרים יותר אהבה

אזיקים בוערים, עיניים גדולות

כל מה שרצינו נגמר

אנחנו צריכים רק להגיש את החשבון

הלכנו בין הטיפות עד שנגמר היום

במפעלים אין יותר עובדים

בגבולות אין מי שמברך אותנו לשלום

עכשיו זו רק כותרת בעיתון

עכשיו זה המוות שמבקש שנשמור לו מקום

הרגנו את מי שאהבנו

וקמנו במקומם לתחייה

שלים גדולים מבשרים על סוף קרוב

הלכנו בין הטיפות

עכשיו תורנו להישאר בחוץ

כולנו הורגים את מי שאנחנו אוהבים בדרכים שונות, ואז הולכים בין הטיפות מרוב בושה

בתוך חלון חלון פנורמי

בתוך חדר קטן

אי אפשר להדליק פנסים עכשיו

שום יד לא מונחת בשום מקום

בתוך חדר קטן, סימנים מתערבבים עם כוונות

אם לא נחצה את הגבול עכשיו

יהיה לנו חלון פנורמי להביט דרכו

אל מה שמצאנו ואיבדנו

אל אורות גדולים שמהבהבים בפתאומיות

אנחנו יכולים לחפש את התשובות בשביל להבין את השאלות

לפני שנתחיל למחוק סימנים

הם מתערבבים עם כוונות

אבל הפנים הם לוח, אי אפשר למחוק את הכתמים

בתוך חדר קטן

לפעמים אני הגבר

לפעמים אני, מה שאני יכול להיות בשבילך

אנחנו רק מנסים לשרוד עד הזריחה הבאה

תקוות גדולות מתנפצות

על חופים ריקים

יום אחד נבנה שם ארמונות

נתפלל שהים לא יגיח פתאום בסערה

בינתיים בתוך החדר הקטן

אי אפשר להדליק פנסים

אז על הקירות הכל מהבהב בחזרה

לא ברור אם זה סימן או כוונה 

חלון פנורמי הוא ספר שעשו על פיו גם סרט. גם לנו יהיה חלון כזה אם לא ניזהר

הבלוז שלנו עכשיו

על אדמה קרה

מול שמיים שהקפיאו את עצמם מתנועה

אנחנו שוכבים

מחפשים כוכבים, מחילה קטנה

גם בנו יש חטאים, גם לנו יש חרטות

מבקשים לאחוז ידיים

לעבור את קו האמצע או את קו הסיום

אם אפשר בלי ליפול

קורסים אל תוך עצמנו, כמו מגדל קלפים

מטוס מתמוטט מבעד לתריסים

תביטי איך אנחנו נוזלים מהקירות

לא נשאר מהתמונה שלנו כלום

פיסות של זיכרונות ואלף חלומות

הכל מתמזג אל תוך ציור מופשט

מלא קווים, בלי סימנים

מי צייר אותנו חלק כל כך

איך, איך כל ההסברים נופלים עכשיו

נופלים חיים בין הכיסאות

אני יכול לבקש ממך להתאהב שוב מחדש

אבל זה יהיה חסר אחריות

על אדמה קרה

מול שמיים שהקפיאו את עצמם מתנועה

מחכים שמים קרים ילטפו את פנינו

זה הבלוז שלנו עכשיו 

זה הבלוז, זה השיר, זו אדמה קרה נטולת כיוון 

כדורים פורחים

אין יותר סוסים בקצה הרחוב

והילדים לא בונים יותר ארמונות בחול

כדורים פורחים מתפוצצים בשמיים

זה משפט טוב להכניס לשיר

אם הייתי רק כותב שירים

יושב בקצה של המיטה

מחכה שמשהו יגיע

אולי ינחת כאן במקרה

לא מכה, לא תקלה

משהו מהעבר כבר מבקש עתיד חדש

אין יותר סוסים בקצה של הרחוב

הנחמות הגדולות מתפשטות

אני בוחר לעצמי את הכיוון

עכשיו תורי להדליק אורות בחשכה

לגלות את מה שהפסדתי מזמן

נוסע בלי כוונה

שנים של מטרה עומדות עכשיו למכירה

ילדים יפים, נשים זרות

אני מתבלבל לפעמים, איפה אני ומה זה המקום

נקודת ציון כבר לא נשארת בזמן

על המפה כל הסימנים מציגים מלחמה

ישנתי עד מאוחר בשביל לקום מוקדם

החיילים נטשו

ילדים לא בונים ארמונות סתם
וכדורים פורחים מתפוצצים באוויר 

מביט על כדור פורח באמצע הפארק, הוא יתפוצץ יום אחד 

שאריות של שירים

שאריות של שירים נשארו על הרצפה

לא הרמנו אותן גם כשהיה לנו קר

היינו חכמים מדי, חזקים אולי פחות

ואני לא אחזתי ביד שלך כשהייתי צריך

את כתבת ביומן מלא דברים

משפטים ומחשבות, אני נשארתי מאחור

רציתי למחוק את כל הדברים הרעים שחלפו בינינו

בואי נשכב עד שלא נוכל לזוז

ילדים משחקים בחצר,

אני לא יוצא לראות אם הם מבקשים שנצטרף

משהו כאן בינינו עדיין לא הושלם

אז למה שנוותר עכשיו על כל מה שאפשרי 

שאריות של שירים נשארו על הרצפה

אל תאספי אותן עד שנתגבר

אנחנו חכמים מדי, חזקים אולי פחות

את לא נשארת לחכות עד שאירדם

בואי נשכב עד שלא נוכל לזוז

ככה הקרבות שלנו מרגישים יותר טוב

את כותבת ואני נשאר מאחור

לא מביט מהחלון, לא משאיר מקום לטעויות

כן, משהו כאן בינינו עדיין לא הושלם

אנחנו לומדים את הצעדים לאט לאט

אז בואי נשכב עכשיו עד שלא נוכל לזוז

שאריות של שירים יחכו לנו כשנשוב

כמו שירים שנשארים על רצפת האולפן אחרי שהכל נגמר, ככה גם אצלנו

מכל השאלות

מכל השאלות

שאני עוד שואל אותך

לא נותרו לך תשובות

הדברים לא ברורים מאליהם

מכל הדברים שאת עוד מנסה לומר

אני מגן על עצמי

רק מפני המותר והאסור

ומכל השאר, אני באמת נשמר

לא זוכר את הקץ

לא בורח לקצה

לפעמים אני מנסה להבין

אם את עוד אוהבת, או שזה משתנה

מילים של כאב

מתפוררות באוויר

מישהו ומישהו מת

אני מנסה לצאת מכל הסבב הזה

אורות חזקים מהבהבים

אני עומד בצד

ומביט עלייך

דרך מראות גדולים

אולי את עוד אוהבת אותי

אולי זה לשקר בלי מילים

תגידי לי איפה את עומדת

וכמה רחוקים הגלים

שעונים כותבים אותנו

שולחן ערוך, עיניים עצומות

הרצפה רועדת

אני אשכח מעצמי עד שלא אוכל אחרת 

כל כך הרבה שאלות ואין לי שום תשובה לתת בשמך

אנחנו לא ניעלם

מתיישבים ביציע האבן שבמגרש

הימים הטובים חלפו

הימים שחלמנו עליהם עדיין לא באו

מה שאנחנו מרגישים, זה מה שיש לנו להתקיים עליו

הילדים משחקים בצד השני של המגרש

אין כאן רחמים, אין כאן שורדים

הסיגריות שעשינו, לא השאירו לנו בדל

התהילה היא של אחרים, אנחנו רק עוברי אורח

כן, החלומות שלנו נשמרים היטב

בתוך מגירות גדולות, על קירות חלקים

ויבוא הגשם הגדול וישטוף הכל

אנחנו נישאר להתבונן מהצד

עוד מעט נקום ללכת

ניכנס לרכב ונסע

אנחנו לא ניעלם בצד השני

לא נחזור עם סיפורים של סופרים

הנפנו את המוט מוקדם מדי

עכשיו תורנו לקחת צעד לאחור

אולי נצליח להתבונן לחלומות שלנו בעיניים

אני יודע זה לא מושלם, אבל זה מספיק קרוב

הימים הטובים כבר חלפו

הימים שאנחנו מצפים להם עדיין לא יצאו לדרך

בלילות אנחנו שומעים אותם שרים והילדים משחקים

אנחנו לא ניעלם בכוונה, לא ניתפס באור 

עוד שיר על תהילה שלא תפסה אותנו