תהום

ואם אחזור להיות ילד

אתלה דגל שחור על עור חלק

שריטות ופצעים

ואולי אקח איתי כל הרמזים

מדמיין איך זה ירגיש

אם אקח את הרכב ואחצה איתו את קו הגבול

ישר אל תוך התהום

מה אז אוכל לספר על עצמי

חושב על הידיים שיכתבו את הסיפור

ועל האמת הגדולה והנוצצת

משהו באמצע מתעדכן או מתערב

אני כבר לא יודע איך לצאת מזה

צריך קול שידבר איתי

צריך עיניים שיביטו עלי

לא באור, לא בחשכה

יום אחד הרכב הזה יתדרדר לתהום

תוהה מה יגידו אחרי לכתי

אם יהיה לי מקום להשלים

גם משפטים קצרים זקוקים למקום

אני בורח בלי להבין עד הסוף

לאן זה בעצם הולך

תמיד אני חוזר וחוזר

לעולם לא מגיע לקצה

והילד שבי מבקש להישאר ברקע

אולי אם אסתובב עם הרכב אל הצד השני

מסע כזה אל בין הדרכים

אני לא זוכר כבר שנים

ועכשיו אני רחוק מדי בשביל להספיק 

אולי אם אסתובב לאחור, שוב אחזור להיות ילד 

אנחנו לא ניעלם

מתיישבים ביציע האבן שבמגרש

הימים הטובים חלפו

הימים שחלמנו עליהם עדיין לא באו

מה שאנחנו מרגישים, זה מה שיש לנו להתקיים עליו

הילדים משחקים בצד השני של המגרש

אין כאן רחמים, אין כאן שורדים

הסיגריות שעשינו, לא השאירו לנו בדל

התהילה היא של אחרים, אנחנו רק עוברי אורח

כן, החלומות שלנו נשמרים היטב

בתוך מגירות גדולות, על קירות חלקים

ויבוא הגשם הגדול וישטוף הכל

אנחנו נישאר להתבונן מהצד

עוד מעט נקום ללכת

ניכנס לרכב ונסע

אנחנו לא ניעלם בצד השני

לא נחזור עם סיפורים של סופרים

הנפנו את המוט מוקדם מדי

עכשיו תורנו לקחת צעד לאחור

אולי נצליח להתבונן לחלומות שלנו בעיניים

אני יודע זה לא מושלם, אבל זה מספיק קרוב

הימים הטובים כבר חלפו

הימים שאנחנו מצפים להם עדיין לא יצאו לדרך

בלילות אנחנו שומעים אותם שרים והילדים משחקים

אנחנו לא ניעלם בכוונה, לא ניתפס באור 

עוד שיר על תהילה שלא תפסה אותנו

תאונה חד פעמית

אני עדיין אוהב להיכנס לרכב

להדליק אותו ולנסוע

כשהמוזיקה ברקע מלווה אותי

בזמן שהנוף מתחלף

אני עדיין אוהב לדמיין שהכביש לא נגמר

שמישהו קורא לי בזמן שאת כאן

מביטה בי בעיניים עצובות

עשינו את כל הדרך, נשאר לנו לחזור

השירים מתחלפים, גם הצבעים של הנוף

ואני עוד זוכר איך פעם

לא ידעתי לאן לנסוע

לא הבנתי מתי לעצור

זו היתה תאונה חד פעמית

אחר כך התעוררתי בתוך עצמי

ראיתי את הקירות נסגרים

דלתות וחלונות, את עמדת וחייכת אלי

פעם היה לי צורך במילה הכתובה

היום אני יושב בצד

לא מחכה שתבוא

לא מאמין יותר שלמישהו באמת איכפת

אני עדיין אוהב להיכנס לרכב

להדליק ולנסוע

המוזיקה מלווה אותי כשהנוף מתחלף

את שומעת איך מישהו קורא לי

נרדם מוקדם, מתעורר בזמן

את תמיד כאן מחכה לי, אולי כבר עזבת

לא זוכר מה היה אז ומה עכשיו

זו רק תאונה חד פעמית 

אני אוהב לנסוע, לראות את הדרכים, להקשיב לשירים ולדמיין שזה לא נגמר 

אורז

עכשיו אני אורז

סוגר את החלון, לא מדליק רדיו

על הקירות נשארו כמה תמונות

לא מפחד לראות , לא מתכוון להסיר

מה שאת תראי בבוקר

זה רק אבק דרכים דועך

עכשיו אני אורז

משאיר לך מילים לא ברורות

זו שגרה של כאב

סכינים קלים חותכים, מישהו מדמם

לא נעלם בפתאומיות , רק לומד את הזמן

עכשיו תורי לעבור דף משום מקום לשום דבר

מכניס את הדברים לרכב

ומתחיל לנסוע

מושך אל הימין, פונה שמאלה ברחוב הראשי

אל תחפשי אותי כאן

בין חנויות יד שנייה לפאבים עלובים

אנחנו הרי יודעים איפה להיבלע בלי להרגיש זרים  

את לא נעלמת מהזיכרון

רק ארזתי את הדברים

זו את שעזבת מזמן

תורי עכשיו לבקש את החרטה

לצאת החוצה אל העולם הקר  

להשתחרר מכל זה בשביל לחזור מוכן 

לא באמת פרידה, רק רגע אחד של בריחה 

הכל מקרי

אספנו את הדברים שלנו במהירות

יצאנו החוצה

האישה הזקנה ראתה אותנו ולא אמרה מילה

פעם היינו מדברים איתה, נכנסים אליה הביתה

היא היתה מגישה לנו קפה ועוגה

הדלקתי את האור בחדר המדרגות

את פחדת ששכחנו את הדברים החשובים

אני לא זכרתי מה הבטחתי לך אתמול

מילים התנגנו לי בראש, שירים של אחרים

אני כבר לא מקשיב למוזיקה, רק שיחות מקריות וסיפורים

הכל מקרי, הכל מקרי, הכל מקרי

לא מאמין יותר למילים, לא מנסה להבין את סוף המשפטים

ואת, לא מבטיחה לי דבר

אם תהיי פה מחר

הכל הרי מקרי כאן

נכנסנו לרכב, נסענו במהירות

ברמזורים אדומים , הרגל רעדה על הגז , מוכנה

את שתקת והרדיו ניגן

באמצע דיווחים על מהומות ממקום אחר

הכל בסוף מקרי

גם הזרות שלנו, גם הדרכים

בסוף הרי נפגשים

הכל מקרי

הכל מקרי, הכל מקרי, הכל מקרי

לא מאמין יותר למילים, לא מנסה להבין את סוף המשפטים

ואצלך זו תמיד כוונה ברורה

את מושיטה לי את היד ומסמנת , תחנה בצד

באמצע שום מקום, מביטים על השדות

שני חקלאים עומדים בצד ונחים

פתאום את אומרת, הכל מיותר

בוא נחזור, נתחיל מהתחלה

ואני חושב, הכל מקרי

גם הזרות שלנו, גם המקרים

אנחנו לא ננסה לתקן דבר

השכנה הזקנה תחכה לנו עם קפה ועוגה

הכל מקרי, הכל מקרי, הכל מקרי

לא באמת צריך להסביר שהכל כאן מקרי , נכון?